ת"א 22529-08-18 סדן נ' חודורוב ואח'

תביעה על פרסום בטלוויזיה ניתן להגיש בכל בית משפט בישראל, אך תביעה לגבי פרסום אינטרנטי חוסה תחת הסדר אחר (החלטה, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק, 20.11.2019):

העובדות: במסגרת תביעת לשון הרע, טענו הנתבעים כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית (שכן כתובת התובע בת"א וכתובתם בגבעתיים) וכן הואיל והנתבעת 3 אינה אישיות משפטית. התובע טען כי לביהמ"ש מוקנית הסמכות הואיל ושידורי טלוויזיה משודרים בכל מקום בישראל.

נפסק: יש להורות על העברת התביעה לבית משפט שלום במחוז תל אביב-יפו ולמחוק את הנתבעת 3. עניין התביעה בפרסומים שפרסמו הנתבעים 1-2, כאשר נטען כי הפרסומים נעשו בטלוויזיה, בשירות VOD, באפליקציה ובאתר אינטרנט. אכן, הסמכות המקומית ביחס לפרסומים בטלוויזיה מסורה לכל בית משפט בישראל, לפי סעיף 3(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עם זאת, ביחס לפרסומים באינטרנט נקבע הסדר מיוחד, לפי סעיף 3(א2) לתקנות, לפיו "תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד...". חלק מהפרסומים מושא כתב התביעה אינם בסמכותו של ביהמ"ש ברחובות, אלא בסמכותו של ביהמ"ש במחוז תל-אביב - מקום מושבם הן של התובע והן של הנתבעים 1-2. בהיעדר הפרדה בין הפרסומים בכתב התביעה, לא ניתן למחוק אך את חלק התביעה שעניינה בפרסומים באינטרנט.

בעוד שחלק מהפרסומים בלבד הם בסמכות ביהמ"ש ברחובות, כל הפרסומים הם בסמכות ביהמ"ש בת"א. התביעה תועבר לבית משפט שלום במחוז ת"א. הנתבע 3, שאינו אישיות משפטית, יימחק מכתב התביעה. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ש"ח.