ת"א 11165-09-15 הירש נ' שליזנגר

עו"ד מעפולה הושמץ בכתבות שהתפרסמו במהדורה המודפסת והמקוונת של מקומון (פסק-דין, שלום עפולה, השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס, 23.10.2019):

העובדות: תביעת בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת זכות יוצרים. התובע הוא עו"ד. הנתבע 1 הוא העורך הראשי של המקומון "עובדה". הנתבע 2 הוא עורך במקומון והנתבעת 3 היא המו"ל שלו. התובע טען כי הנתבעים פרסמו, במשך שבועות רצופים, כתבות המהוות לשון הרע כלפיו, וזאת בגרסה המודפסת של המקומון ובגרסתו המקוונת בפייסבוק. התובע טען עוד כי הנתבעים השתמשו בתמונה שלו ללא רשותו. הנתבעים טענו כי הפרסומים אינם מהווים לשון הרע וכי לחילופין הם חוסים תחת הגנות חוק איסור לשון הרע. בקשה לצו מניעה זמני שהגיש התובע בשנת 2015 נדחתה ברובה.

נפסק: יריעת המחלוקת היא אם הפרסומים שפרסמו הנתבעים הם כתבות עיתונאיות הראויות לפרסום, או שמא מדובר בלשון הרע נגד התובע. יסוד הפרסום מתקיים ביחס לכל הפרסומים. יש לקבל את התביעה ביחס לפרסומים 2-6. יש לקבל את טענת התובע כי הכתבות נשוא התביעה פורסמו הן בעיתון המודפס והן בשני עמודי פייסבוק. פרסום בפייסבוק הוכר כפרסום לצורך החוק. העיתון בו פורסמו הפרסומים מופץ בהיקף נרחב בישובים ותחנות דלק בסביבה וכן בשני דפי פייסבוק אליהם מועלה כל תוכן העיתון מידי שבוע. תפוצה רחבה של הפרסום מלמדת על פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתובע בקרב עמיתיו ובקרב לקוחות, קיימים ופוטנציאליים.

מדובר בפגיעה בתדמיתו של התובע ובפרטיותו. תיאורו כאיש מקצוע כושל הגורם נזק ללקוחותיו, כאדם אלים שמטיל מורא על הסביבה, מהווה פגיעה קשה בשמו הטוב. יש לתת משקל לאינטנסיביות בה פורסמו הכתבות המכפישות בעניינו של התובע, מדי שבוע במשך שישה שבועות רצופים. יש בתדירות כה גבוהה של פרסומים כדי להעצים את הפגיעה בתובע. יש להוסיף את ההיקף הנרחב שיוחד לכתבות על פני עמודים שלמים בעיתון עם כותרות נרחבות בעמוד הראשי.

הרושם נוצר כי יש ממש בטענת התובע לרצון הנתבעים לפגוע בו אישית ומקצועית. זאת מוסק מההיקף הנרחב והאינטנסיביות של הפרסומים וכן בשים לב לכך שהנתבעים דרבנו ועודדו לקוחות להתלונן בכותרות כגון "העקר לא לפחד" או כאשר דווח על לקוחות רבים שמתלוננים שעה שלא היה לכך כל בסיס עובדתי. כל זאת, כאשר עסקינן בעו"ד ולא באיש ציבור ופרטים רבים וקשים שפורסמו אודות ענייניו האישיים, כלל אין לציבור עניין בפרסומם. הפרסומים השישי והרביעי נוגעים לסכסוך משפחתי ופוגעים בתובע באופן אישי, בתדמיתו כאדם פרטי, נוסף לפגיעה בתדמיתו המקצועית. בפרסומים אלה היתה גם פגיעה קשה בפרטיותו. מנגד יש לקחת בחשבון כי התובע לא טמן ידו בצלחת ומצדו פרסם פוסטים קשים נגד הנתבעים. הנתבעים יפצו את התובע בסך של 120,000 ש"ח.

זכויות היוצרים בתמונה נשוא התביעה שייכות לתובע. הנתבעים טענו כי קיבלו רשות לשימוש בתמונה ממשרד יחסי הציבור שפועל עבור התובע. יש לקבל את טענת הנתבעים כי התמונה נשלחה אליהם בידי משרד יחסי הציבור שנתן שירות לתובע וכי היה בכך כדי לתת להם רישיון לעשות שימוש בתמונה. יחד עם זאת, אני הרישיון שניתן לנתבעים ביחס לתמונה הוגבל להצגתה לצד הפרסום שהועבר יחד עמה. לא היה בידי הנתבעים רישיון לפרסם את התמונה לצד הכתבות המכפישות בעניינו של התובע והם הפרו את זכויות היוצרים שלו בפרסום זה. כל שימוש בתמונה לצד כתבה בעניינו של התובע היא הפרה בפני עצמה. פרסומה של התמונה במהדורה המודפסת והאלקטרונית היא הפרה אחת. הנתבעים יפצו את התובע ב-36,000 ש"ח עבור 6 הפרות. בנוסף ישלמו הנתבעים הוצאות בסך 16,000 ש"ח.