ת"פ 52206-05-16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' רווח

הנאשם העדיף שלא לאבד את החברה הנשית שמצא במרשתת על-פני הימנעות מביצוע עבירה פלילית (הכרעת-דין, שלום ת"א, השופט שמאי בקר, 13.12.2018):

העובדות: כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14, ניסיון לגרם מעשה מגונה וניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15. לפי האישום, סוכנת סמויה של משטרת ישראל הונחתה להיכנס לחדרי צ'אט באינטרנט, להציג עצמה כילדה בת 13 ולנהל שיחות מקוונות עם הפונים אליה. הנאשם, במספר רב של הזדמנויות, פנה אל הסוכנת בסקייפ ובצ'אט, העלה תכנים מיניים, חשף בפניה את איבר מינו ועוד

נפסק: בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של ניסיון לגרם מעשה בקטין וניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15, והורה על זיכויו של הנאשם מעבירות של ניסיון לגרם מעשה מגונה, רק מהטעם כי מדובר בכפילות גרידא בכתב האישום. 

הנאשם הודה ברכיבי היסוד העובדתי המתואר בכתב האישום, בכך שניהל שיחות מקוונות עם הסוכנת שבמהלכן, בין היתר, חשף בפניה את איבר מינו באמצעות מצלמת האינטרנט. הנאשם טען כי לא התקיים בו היסוד הנפשי של מחשבה פלילית, שכן סבר כי הסוכנת משקרת לגבי גילה ואף ביצע פעולות לברר זאת. טענת הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם הראיות בתיק וממילא היא מופרכת ואין בה היגיון פנימי. 

המסקנה החד משמעית העולה מהראיות היא שהנאשם שם לעצמו מטרה לקיים תקשורת מינית עם אישה, ומטרה זו קידשה את כל האמצעים ולמרבה הצער גם את כל הגילאים. הראיות מלמדות כי הנאשם היה מודע לגילה של הסוכנת. לטובת הנאשם ניתן לומר כי לא יצא אל המרשתת במטרה למצוא ילדות או קטינות דווקא, אולם אין מנוס מהמסקנה כי בחיפושו הנואש אחר פרטנר נשי לשיחוח, לא היה אכפת לו אם הסוכנת היתה קטינה בת 13, אם לאו. הנאשם העדיף שלא לאבד את החברה הנשית שמצא במרשתת על-פני הימנעות מביצוע עבירה פלילית.

טענת ההגנה כי התנהלות הסוכנת היתה בבחינת "סוכן מדיח" היא משוללת יסוד. הסוכנת מעולם לא פנתה מיוזמתה לנאשם והוא היה זה שפנה אליה בכל השיחות ביניהם. הוא אף היחידי שהעלה את התכנים המיניים בשיחותיהם. הסוכנת לא שידלה את הנאשם לבצע מעשים מגונים בילדה בת 13. תפקידה של המשטרה הוא למנוע ביצוע עבירות, גם במרשתת. 

אם ילדינו מהלכים על שפת בריכה שורצת כרישים, אין להמתין לנפילתם לתוכה ולתוצאות הקשות של המפגש. אין כל פסול בזריקת חכה שבקצה החוט פיתיון בדמות הסוכנת, בדיוק על-מנת לשלות את אותם כרישים מבריכת המרשתת. בנפשנו הדבר.