ת"ק 56984-03-19 זינו נ' מלול

תקנות ביטול עסקה אינן חלות על עסקה טלפונית או אינטרנטית (פסק-דין, תביעות קטנות בית-שמש, הרשם בנימין בן סימון, 3.7.2019):

העובדות: התובעת רכשה באמצעות הטלפון מכשיר צילום והקלטה מהחנות שמפעיל הנתבע ("דוקטור ספיי"), אך לא הצליחה להפעיל את המכשיר. התובעת טענה כי הנתבע הפר את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בכל הנוגע לעסקת מכר מרחוק. הנתבע הגיש תביעה שכנגד כלפי התובעת, בעילה של לשון הרע, ביחס לדברים שפרסמה בעמודי הפייסבוק של החנות.  

נפסק: העסקה נעשתה באמצעות הטלפון ולפיכך היא עסקת מכר מרחוק. הנתבע לא עמד בהוראות החוק באשר למסמך גילוי נאות לפי סעיף 14ג(ב) לחוק. החשבונית אינה עומדת בדרישות החוק למסמך גילוי נאות, שכן הנתבע (העוסק) לא מסר בכתב מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות, בדבר תנאים נוספים החלים על העסקה ואף לא מסר מידע אודות ביטול העסקה. 

לפי סעיף 14ה לחוק, אם עסקה מרחוק מבוטלת בגין פגם בנכס הנמכר, אי התאמה בין הנכס / השירות לבין הפרטים שנמסרו, עקב אי-אספקת הנכס, או בשל כל הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק, לא יגבה העוסק דמי ביטול כלשהם וכן הנכס יימסר במקום שבו נמסר לו על ידי העוסק. בנסיבות שבהן תבוטל רכישה ללא סיבה מיוחדת, ישולמו על ידי הצרכן דמי ביטול בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר הנכס נושא העסקה, או 100 ש"ח, לפי הנמוך מבניהם. קיבל הצרכן את הנכס נושא העסקה, יחזירו לעוסק במקום עסקו. זהו הסדר ספציפי שנקבע בחוק לגבי עסקאות מסוג זה ולכן אין מקום להידרש לתקנות לביטול עסקה לצורך ביטול עסקאות מכר מרחוק.

תקנון אתר הנתבע הוא חוזה אחיד בין התובעת לנתבע, שנוסח על-ידי הנתבע. אולם התקנון לוקה בהטעיית הצרכן והוא בניגוד לחוק הגנת הצרכן. לדוגמה, דמי הביטול הנקובים בו סותרים את הוראות החוק הרלוונטיות לנסיבות כריתת העסקה. כיוון שבמקרה זה הופר חוזה ההתקשרות בין העוסק ללקוח, נכנס המקרה לתיבה לפיה מדובר ב"הפרה אחרת של החוזה בידי העוסק". במקרה זה צריך היה העוסק להחזיר לתובעת בתוך 14 ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את הסכום ששולם על ידי התובעת, ללא גביית דמי ביטול כלשהם וכאשר הוצאות המשלוח צריכות לחול עליו ולא על התובעת. יש להורות על ביטול העסקה. התובעת תשיב את המכשיר באמצעות שליח ששכרו ישולם על-ידי הנתבע ואז ישיב לה הנתבע את עלות המכשיר בסך 425 ₪. כי הנתבע ישלם גם 1,000 ₪ בהתאם לסעיף 31א(א) לחוק, עקב הפרת הוראות החוק וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח.

באשר לתביעה שכנגד, אין ספק כי האמרות שנכתבו עשויות לבזות ולהשפיל את הנתבע. אמירותיה של התובעת לא הוכחו. לא הוכח כי המכשיר שנשלח היה פגום. לא הוכח כי המכשיר הגיע ללא אריזה או שלקוח אחר השתמש בו. האמרות מהוות הוצאת דיבה. יש לקחת בחשבון כי הדברים פורסמו באתר הפייסבוק שמנהל הנתבע והוא יכול היה למחוק את האמור על ידי התובעת, באופן התלוי בו. בנוסף, הפרסום נמחק, כנראה על-ידי התובעת עצמה, יממה בלבד לאחר פרסומו. יש להעריך כי היקף הפרסום היה מצומצם. כמו כן, הנתבע פעל בניגוד לחוק הגנת הצרכן ופגע בזכויות מהותיות של התובעת. התובעת תשלם לנתבע סך של 1,500 ש"ח והוצאות בסך 500 ש"ח.