ת"ק 114-06-19 סלע נ' הברמן

הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת אינה יכולה לכלול את הפרסומת עצמה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשמת טל כהן אלימלך, 2.10.2019):

העובדות: התובע טען כי הנתבע שלח לו הודעת דוא"ל פרסומית, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, למרות שמעולם לא היה בקשר עם הנתבע. הנתבע טען כי ההודעה נשלחה לחברה ולא לתובע.

נפסק: דין התביעה להתקבל. בהודעה לא צוין מיהו המפרסם או פרטיו, צוין הכיתוב "מידע על שירות תרגום", אך ניתנה אפשרות לשלוח בקשה להסרה מרשימת התפוצה, בצד הכיתוב כי "לא תישלחנה הודעות נוספות". הנתבע פנה לתובע בעקבות חיפוש שערך באינטרנט אחר חיפוש חברות ישראליות ודרך אוגדן שמאגד סטארטאפים בארץ. לטענת הנתבע הודעת הפרסומת לא הופנתה לתובע באופן אישי ומשכך אין יריבות בינו לבין התובע.

יש לדחות את הטענה. אין המדובר בחברה או בישות משפטית אחרת. כתובת הדוא"ל נמצאת בבעלות התובע, שהקים מיזם באינטרנט. לנתבע יש יריבות עם התובע כבעלים של שם המתחם והאתר. הנתבע שלח לתובע דבר דואר שאין בו רק הצעה לקבל דברי פרסומת, תוך בקשה להסכמת בית העסק, אלא שלח גם את הודעת הפרסומת עצמה, שיש בה תוכן שיווקי, בהיות מציע שירותי תרגום. לפיכך, החריג הקבוע בסיפא של סעיף 30א(ב) לחוק אינו חל בעניינו של הנתבע ואין בו כדי להוות פטור מאחריות.

מדובר ב"דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק. בכותרת לא מופיעה המילה "פרסומת". הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח כי ההודעות לא נשלחו "ביודעין". יש לקחת בחשבון כי מדובר בנתבע שהוגשו נגדו תביעות רבות, המסרב להפנים את חשיבות השמירה על החוק וממשיך לשגר דברי פרסומת בניגוד לחוק. הנתבע יפצה את התובע ב-1,000 ש"ח ויישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.