ת"פ 33360-07-17 מדינת ישראל נ' מאיר

הנאשם הורשע באיומים על חבר הכנסת טיבי בעמוד פייסבוק חדשותי (הכרעת-דין, שלום ת"א, השופט איתי הרמלין, 16.7.2019):

העובדות: בדף החדשות "0404", המתפרסם בפייסבוק, פורסם סרטון המתעד חגיגה של סיום הבגרויות במגזר הערבי, שכללה גם ירי כדורים וזיקוקין. הנאשם היה אחד מהמגיבים הרבים על הסרטון ותגובתו כללה את המשפט "אחמד טיבי אני יהיה יותר משמח לדפוק לך כדור בראש" [הטעות במקור]. בעקבות פניית קצין הכנסת איתרה משטרת ישראל את הנאשם, הוא נחקר והודה כי פרסם את התגובה. לנאשם יוחסה עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

נפסק: מדבריו של הנאשם בחקירתו במשטרה עולה כי הנאשם צפה שהדברים שכתב בתגובית בדף החדשות בפייסבוק יגיעו לידיעתו של חה"כ טיבי ורצה שיגיעו לידיעתו. כאשר כותב אדם אחד לאדם אחר שיהיה יותר משמח לירות בראשו לא ניתן לפרש זאת אלא כהצהרה על רצון לפגוע באדם האחר אם תיקרה בידי הדובר הזדמנות לכך. אופיים המאיים של הדברים שהופנו לח"כ טיבי בולט כאשר קוראים אותם בתוך ההקשר שבו הם נכתבו.

למרבה הצער, במדינה שבה נרצח ביריות אקדח ראש ממשלה מאובטח, המעשה שאותו כתב הנאשם שישמח לעשות (לירות כדור בראשו של חבר כנסת) הוא מעשה שביכולתו של הנאשם לעשותו. מדובר באיום הניתן למימוש ולא בדברים פנטסטיים שכל מי שקורא אותם צפוי להתעלם מהם כדברי הבל. 

כל עוד מדובר בשימוש בכלי שהוא בעל פוטנציאל סביר להעביר את דברי האיום למושאם הרי שאין בכך שיש כלים ישירים יותר כדי לשלול את האפשרות לקבוע כי מתקיים היסוד "על אדם" ולהרשיע בביצוע עבירה של איומים אם הדברים נקלטו אצל מושאם, או בניסיון לביצוע עבירה של איומים אם לא נקלטו אצל מושאם. במקרה זה הדברים אמנם הגיעו לידיעת מי שהופנו אליו.

מתקיים במעשהו של הנאשם, שאיים על אדם, היסוד ההתנהגותי של עבירת האיומים. עבירת האיומים היא עבירת מטרה. כלומר, מדובר בעבירה התנהגותית שנעשית כדי להגשים מטרה כלשהי, ואשר אינה מותנית בהתרחשותה של תוצאה מסוימת. הוכח היסוד הנפשי הנדרש בעבירת האיומים.

בצד התרומה של האינטרנט ליצירת "הכפר הגלובאלי", לקירוב בין אנשים רחוקים, להבטחת נגישות חסרת תקדים בהיקפה למידע ושלל יתרונות נוספים, מנוצלות תכונותיו של האינטרנט גם בדרכים שליליות. בין היתר רווח באינטרנט שיח אלים. אין ספק כי קיים קושי להתמודד בכלים המשפטיים הוותיקים עם שטף המידע והמלל העצום של עידן זה. יתכן ששימוש בכלים הפנימיים של פייסבוק, המאפשרים הסרה של תכנים פוגעניים תוך שימוש במנגנוני תלונה והסרה פנימיים, הוא יעיל יותר ולכן מתאים יותר לטיפול בתופעת השיח האלים ברשת זו. עם זאת, אין ספק שהאינטרנט ככלל ופייסבוק באופן ספציפי אינם אקס-טריטוריה משפטית שדיני העונשין אינם חלים בה.

לא התקיימה בעניינו של הנאשם אכיפה בררנית שמצדיקה את ביטול כתב האישום נגדו. הנאשם הורשע בעבירת האיומים שיוחסה לו.