תא"מ 9840-05-18 מאירי נ' ג.מ. השקעות ואופנה בע"מ

אין מדובר בתובע תמים ויש להניח כי קרא היטב את החשבונית שנמסרה לו (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין, 20.7.2019):

העובדות: הנתבעת היא מפעילת רשת האופנה "גולברי". התובע הצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת אגב רכישת פריט לבוש. לאחר ההצטרפות למועדון, הנתבעת שלחה לתובע 5 מסרונים פרסומיים, עד שביקש התובע את הסרתו מרשימת התפוצה. התובע טען כי משלוח ההודעות נעשה בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע הסכים לקבל את הודעות הפרסומת, אך כרטיס ההצטרפות עליו חתם לא אותר.

נפסק: בצד הכלל המחייב קבלת הסכמה מראש של הנמען למשלוח דבר פרסומת, קבע המחוקק מספר חריגים, במסגרתם ניתן היתר למשלוח דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה מראש, וזאת בהתקיים תנאים שהגדיר המחוקק. התובע הצטרף למועדון הלקוחות של הנתבעת, במסגרת עסקה לרכישת חולצה, ונתן מרצונו את פרטיו האישיים לנתבעת ובכלל זה שם, מספר תעודת זהות, כתובת, תאריך לידה ומספר הטלפון שלו. התנאי של מסירה רצונית של הפרטים במסגרת עסקה מתקיים.

לאור הכיתוב המפורש בחשבונית "הצטרפות למועדון+קבלת SMS", התקיים גם התנאי השני (תנאי ההודעה), לפיו לתובע נמסרה הודעה כי בכוונת הנתבעת לכלול אותו ברשימת התפוצה שלה. התובע הוא "תובע סדרתי", המודע ומכיר היטב את חוק הספאם ופסיקת בתי המשפט בתחום זה. אין עסקינן בתובע תמים. הדעת נותנת שתובע זה קרא היטב ובעיון את החשבונית שנמסרה לו והוא ידע היטב את הכתוב בה. התובע לא אמר שאינו מעוניין לקבל הודעות, לא ביטל את העסקה ולא הביע התנגדותו למשלוח הודעות.

הנתבעת הוסיפה לכל הודעות הפרסומת ששלחה לתובע אפשרות להסרה, לפיכך גם התנאי בעניין זה התקיים. כל ההודעות שנשלחו לתובע מתייחסות לאופנת נשים ולפיכף מתקיים גם התנאי לפיו דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות (תנאי הדמיון). כל התנאים למשלוח דבר פרסומת ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש של הנמען (סעיף 30א(ג) לחוק) התקיימו ודברי הפרסומת נשלחו כדין. התביעה נדחתה. התובע ישלם את הוצאות הנתבעת בסך 5,000 ש"ח.