ת"א 5475-90-74 נתניהו נ' בנימין

בנו של ראש הממשלה אינו גוף חזק ומאיים כשלעצמו לצורך תביעת השתקה (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אבי שליו, 7.7.2019):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא בנו של ראש הממשלה. הנתבע הוא פעיל חברתי ופוליטי המפרסם בעמוד הפייסבוק שלו פרסומים בעניינים פוליטיים וחברתיים, לרבות בעניין רוה"מ. עניין התביעה בפוסט שפרסם הנתבע בו ציין, בין היתר, כי רוה"מ פנה לראש המוסד וביקש להוציא דרכון בשם בדוי עבור התובע, מטעמי ביטחון, וזאת בכדי "לשמור על הבן ההולל המסתובב בעולם".

הנתבע הסיר את הפרסום בחלוף כשנה, בעקבות פניית ב"כ התובע. הנתבע טען שהפרסום חוסה תחת הגנות אמת הפרסום והבעת דעה בתום לב, ואף טען כי מדובר בתביעת השתקה שהוגשה על רקע פעילותו הפוליטית.

נפסק: אין חולק כי הפרסום נועד לעסוק ברוה"מ, אולם הוא מהווה לשון הרע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, אף בהתייחס לתובע. התובע מוצג בפוסט כהולל המסתובב בעולם עם זהות בדויה, על מנת לקחת חלק בהונאה פלילית שתכליתה להלבין הון ולהעלים מסים, כספי שוחד ותרומות אסורות ששולמו כביכול לאביו.

הנתבע משך את טענתו בדבר אמת הפרסום ועמד על הטענה בדבר הגנת הבעת דעה לפי סעיף 15(4) לחוק. התייחסות לתובע כהולל "שבקושי הרוויח משהו בחייו", היא בגדר הבעת דעה. זאת מכיוון ש"הוללות" הוא מונח המכיל שיפוט ערכי המשתנה מטבעו בעיני המתבונן, ואין לו הגדרה אחת וברורה המוסכמת על כל. מנגד, יתר הפרטים שבפרסום, לרבות הטענה כי התובע מעורב בנסיעות לפנמה בזהות בדויה לצורך הברחת הון לא חוקי וכי מתנהלת כנגדו חקירה בנושא, אינם הבעת דעה. מדובר בטענות עובדתיות, אשר הוצגו לקוראי הפוסט כעובדה מוגמרת.

הפרסום התאפיין בהסקת מסקנות לא מבוססות ובנחרצות מוגזמת, מבלי שננקטו אמצעים סבירים לבירורן. הנתבע לא הציג לקוראיו את התמונה המלאה על מנת שיוכלו לכל הפחות לשפוט את מהימנות המידע בעצמם, אלא ניסח את הדברים בצורה חד משמעית. אמנם, הנתבע האמין באמיתות הדברים ובחשיבות הציבורית שבפרסומם לשם שמירה על כללי ממשל תקין, ואף הסיר את הפרסום כאשר עלה בליבו ספק בדבר מהימנותו. יחד עם זאת, גם פרסום שנעשה ללא כוונת זדון עלול שלא לעמוד בדרישת תום הלב. הנתבע אינו יכול לחסות תחת ההגנה.

אין מדובר בתביעת השתקה במובנה המובהק. התביעה הוגשה בסך הפיצוי הקבוע בחוק כפיצוי ללא הוכחת נזק, ולא בגין סכום מופרז שיכול להוות איום כשלעצמו. אמנם התובע הוא בנו של ראש הממשלה וככזה יש בו בהקשרים מסוימים מאפיינים של דמות ציבורית, כגון גישה לאמצעי התקשורת, וענין ציבורי. אך למרות זאת, הוא כשלעצמו אינו גוף חזק ומאיים. בנוסף, הבסיס המשפטי של התביעה הוא איתן.

בקביעת שיעור הפיצוי נלקחה בחשבון חומרת הפרסום, כמו גם התנהלות הנתבע עת הסכים בזמן אמת לפרסם התנצלות, ולמחוק את הפוסט. הנתבע יפצה את התובע ב-20,000 ש"ח, במחצית מאגרת ביהמ"ש וההוצאות וכן בשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח.