ת"צ 36621-10-14 הדס נ' Apple Inc

דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Apple שעניינה בכשלים בממשק ה-iMessage (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט רחמים כהן, 12.6.2019):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי המשיבה מונעת ממשתמשים שהחזיקו במכשיר מתוצרת Apple, ועברו להשתמש במכשיר שאינו מתוצרתה, לקבל הודעות במכשיר החדש, וזאת בעקבות חסימה בממשק התוכנה המובנה במכשירי Apple המכונה iMessage. 

נפסק: בקשת האישור הוגשה לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, הקובע את האפשרות להגיש בקשת אישור "נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". המשיבה היא עוסק שמוצריה נמכרים לצרכנים ברחבי העולם ובישראל. סעיף 4 לחוק קובע תנאי נוסף והוא קיומה של עילת תביעה אישית. המבקש הניח תשתית ראייתית לכאורית לטענותיו באשר לתופעה שעניינה אי-קבלת הודעות במכשירו לאחר שעבר ממכשיר Apple למכשיר שאינו Apple.

המבקש טען כי אופן תפעול ממשק ה- iMessage בפועל מעלה שקיים חסם מובנה שעניינו בכשל מערכתי או פגם בממשק. מנגד, המשיבה טענה כי מדובר במאפיין טכני מובנה של הממשק. יש לראות באופן פעולת הממשק בפועל ובתופעה של אי שליחת הודעה בנסיבות מסוימות, ככשל מבני בממשק. אין מחלוקת שחברי הקבוצה הנטענת הם משתמשים, שרכשו מכשיר חדש שאינו מתוצרת Apple, אך בשל אופן פעולת הממשק בפועל לא מתאפשר בידם לעשות שימוש במכשירם החדש בנסיבות מסוימות – החסם בממשק.

בין אם מדובר בכשל מובנה כפי שטוען המבקש ובין אם מדובר במאפיין מובנה, עולה באופן ברור שאופן תפעול הממשק עלול להפריע לשימוש במכשיר החדש ולמנוע מחברי הקבוצה את האפשרות להשתמש במכשיר. ככל שהמשיבה לקחה בחשבון את החסם המובנה האמור, יש לשאול, כיצד היה עליה לנהוג כלפי
לקוחות אשר רוכשים את מכשירה ביחס לאופן תפעול הממשק ולקיומו של החסם האמור בממשק.

בין אם מדובר במאפיין מובנה ומתוכנן ובין אם מדובר בכשל מערכתי, הוראות הדין קובעות חובת יידוע וגילוי על טיב המאפיינים של נכס או שירות נרכש (סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן). לאחר רכישת מכשיר Apple נדרש המשתמש, בין היתר, לאשר את תנאי הסכם הרישיון של מערכת ההפעלה iOS. לטענת המשיבה, טיבו ומאפייניו של ממשק ה-iMessage היו ידועים לציבור המשתמשים אשר אישרו את תנאי הסכם הרישיון. לא ניתן להסיק מלשון הרישיון את הנטען על ידי המשיבה. אין אינדיקציה לגילוי הנדרש בדבר האפשרות שלא תישלח הודעה למכשיר שאיננו מכשיר Apple.

קושי נוסף הוא מועד הידיעה. אישור תנאי הסכם הרישיון והידיעה בדבר אופן פעילות הממשק נעשו לאחר רכישת המכשיר. בכך מונעת המשיבה מציבור הצרכנים מידע מהותי בדבר המכשיר, קודם לרכישתו, באופן אשר עלול להטעות את הצרכן. זאת בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן. יש לראות במידע בדבר החסם הקיים בממשק משום מידע מהותי אשר המשיבה חייבת בגילויו. על פניו, חברי הקבוצה חולקים שאלות מהותיות משותפות באשר לאפשרות שהמשיבה הפרה את הוראות הדין של חובת גילוי הטעיה.

לא ניתן לדעת, מבלי לבצע בירור פרטני, מתי חבר קבוצה קיבל הודעה אשר במקור נשלחה כהודעת iMessage שנכשלה ולאחר מכן נשלחה כהודעה רגילה. חוסר האפשרות להבחין מי בחר באופן מכוון שלא לשלוח הודעה לאחר ששליחת ההודעה בממשק נכשלה, מקשה על הגדרת הקבוצה. האפשרויות השונות והתלות הגדולה בין חברי הקבוצה לבין האופן בו משתמשי Apple הפעילו את הממשק, משקפות את הקושי בהגדרת הקבוצה. הקבוצה שלכאורה נפגעה מצומצמת באופן ניכר מהקבוצה הנטענת בבקשת האישור. אין מקום לכלול בקבוצה כל אדם שהיה בבעלותו מכשיר של Apple ועבר לעשות שימוש במכשיר אחר. בין חברי הקבוצה אין למנות אנשים שעברו לעשות שימוש במכשיר אחר אך ניתקו את שירות הממשק ממכשיר ה- Apple קודם למעבר.

מעבר לקושי בהגדרת הקבוצה, קיימת שונות בין חברי הקבוצה בכל הנוגע לנזקים הנטענים. אכן, נמנעה מחברי הקבוצה האפשרות להשתמש בפונקציה במכשיר, אולם לא ניתן להעריך את הנזק הממוני באופן קבוצתי ובפרט, לא ניתן לעמוד על הקשר הסיבתי שבין הנזק של אי שימוש במכשיר לבין פעולותיה ומחדליה של המשיבה. קשת האפשרויות של הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה רחבה וקיים קושי של ממש לבצע האחדה של הנזקים בין חברי הקבוצה ולקבוע את שיעורם. בקשת האישור טומנת בחובה קשיים רבים, אשר צירופם מוביל למסקנה שאין לאשרה. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.