עע"מ 3402/19 ג. עופר ייצוק ושיווק בשר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

בעל דין שמבקש להגיש כתבי טענות במערכת "נט המשפט" מקבל עליו את האפשרות שניתן יהיה להמציא לו כתבי טענות בדרך של "הודעה באתר" (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, הרשמת שרית עבדיאן, 19.6.2019):

העובדות: מהם התנאים על-מנת שניתן יהיה להמציא כתבי טענות באמצעות משלוח של "הודעה באתר", לפי תקנה 497 ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984?

המערערת הגישה ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בב"ש. המשיבה 3 טענה כי נפל איחור בהגשת הערעור שמצדיק את סילוקו על הסף, משום שפסה"ד הומצא למערערת ב"הודעה באתר" עוד ב-24.3.2019 ולכן המועד האחרון להגשת הערעור היה ב-16.5.2019 (הערעור הוגש 3 ימים לאחר מכן). המערערת טענה כי משלוח ההודעה לכתובת הדוא"ל של בא-כוחה אינו עומד בהוראות התקנות.

נפסק: נפל איחור בהגשת הערעור. תקנה 497 ג לתקנות מסדירה את האפשרות להמצאת כתבי טענות באמצעים אלקטרוניים. לפי הוראות תקנת משנה (ג1) משלוח "הודעה באתר", היינו הודעה שנשלחת לבעל הדין על קיומה של החלטה שיפוטית, בצירוף קישור אליה, מהווה המצאה כדין [עניין כהן - בש"א 8839/18]. תקנה (ג1) קובעת כי תנאי להמצאה בדרך של משלוח "הודעה באתר" הוא כי בעל הדין מסר לביהמ"ש את כתובת הדוא"ל שלו לפי תקנות משנה (א) ו-(ד). 

תקנה 497 ג(ד) קובעת כי תנאי לכך שבעל דין יוכל להגיש כתבי טענות באמצעות "נט המשפט" הוא מסירה של כתובת הדוא"ל שלו על-מנת שניתן יהיה לעשות בה שימוש גם לצורכי המצאה בהתאם להוראות תקנה 497 ג(ג1). היינו, בעל דין שמבקש להגיש כתבי טענות במערכת "נט המשפט" מקבל עליו את האפשרות שניתן יהיה להמציא לו כתבי טענות בדרך של "הודעה באתר" [עניין זיו - רע"א 10216/17].

עיון ב"נט המשפט" מעלה כי ב"כ המערערת אכן לא מסר את כתובת הדוא"ל שלו לצורך המצאת כתבי טענות בהתאם לתקנה 497 ג(א), ואולם מהבדיקה במערכת עולה כי התנאי השני, החלופי, דווקא מתקיים במקרה דנן. ב"כ המערערת ביקש להגיש כתבי טענות באמצעות "נט המשפט", עשה שימוש באפשרות זו, ולצורך כך מסר את כתובת הדוא"ל. לפיכך הערעור הוגש באיחור של 3 ימים ומשלא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשתו יש להורות על מחיקתו. פתוחה הדרך למערערת להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.