ת"ק 63690-10-18 אור נ' קופת כרטיסים חיפה בע"מ

פיצוי של 2,050 ש"ח עבור משלוח 4 מסרונים פרסומיים לרכישת כרטיסים למופעים (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת קרן מרגולין-פלדמן, 18.6.2019):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 4 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען עוד בקשותיו מהנתבעת להפסקת משלוח ההודעות לא הועילו. הנתבעת טענה כי הגוף האחראי למשלוח היא חברת 'אתוס', שכן היא שפנתה ללקוחות מאתרה לרכישת כרטיסים באתר הנתבעת. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד אתוס, שלא התגוננה.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. הנתבעת לא תמכה את טענותיה באסמכתאות ואף לא המציאה כל מסמך שיעיד על טיב היחסים בינה לבין מי שלשיטתה הפיץ את המסרים, אשר יש בו כדי להעיד על כך שהיא אוסרת משלוח הודעות בדרך של מסרונים על-ידי צד ג'. חזקה על הנתבעת כי לו היו בידיה הסכמים המעידים על כך שבהתקשרותה עם חברת אתוס ביקשה לאסור מפורשות הפצת קמפיינים סלולריים, היתה מציגה אותם לביהמ"ש. 

עיון בהודעות מלמד כי הן נועדו לעודד את הנמען לפנות ולרכוש כרטיסים למופעים דרך האתר אליו מפנה הקישור. מדובר בדבר פרסומת שנשלח באמצעות מסרון. התובע העיד כי מעולם לא ביקש לקבל דברי פרסומת מהנתבעת או מאתוס. תמיכה לגרסתו מצויה בהתנהלותו, שכן הוא שלח פעם אחר פעם הודעה חוזרת בתקווה להסרתו מרשימת הנמענים. 

פרטי הנתבעת הופיעו כאמצעי ליצירת קשר לרכישת הכרטיסים למופעים המשווקים על-ידי הפרסום ויש לראות את הנתבעת כמי שפרסום המודעה עשוי לקדם את עסקיה. יש לראות בנתבעת כ"מפרסם". יש לראות את שיגור דברי הפרסומת ככזה שנעשה על-ידי הנתבעת "ביודעין". הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי לא היתה מודעת למשלוח ההודעות. הנתבעת תפצה את התובע ב-2,050 ש"ח - 350 ש"ח עבור ההודעה הראשונה, 500 ש"ח עבור השנייה ו-600 ש"ח עבור ההודעות השלישית והרביעית. צד ג' תשפה את הנתבעת במלוא הסכום משבחרה שלא להתגונן.