תא"מ 39205-09-18 בובלי נ' שפר

לשון הרע בתגוביות בפייסבוק, לאחר שהתובעת פרסמה פוסט לפיו היא מחפשת לשכור אדם "שינפנף" עבורה ביום העצמאות תמורת 50 ש"ח לשעה (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת תמי לוי יטח, 10.6.2019):

העובדות: תביעת לשון הרע שעניינה בתגוביות שכתב הנתבע ביחס לפוסט של התובעת בפייסבוק, בקבוצה בה חברים גם בעלי הדין. התובעת עוסקת בתחום הנדל"ן והנתבע בתחום התקשורת והתוכנה. התובעת פרסמה הודעה בקבוצת פייסבוק, לפיה היא מחפשת "בחור צעיר ל-6 שעות של נפנוף, ביום העצמאות...", תמורת שכר של 50 ש"ח לשעה. הפוסט זכה לתגובות רבות, חלקן הומוריסטיות וחלקן ביקורתיות. הנתבע נמנה על אלה שנקטו לשון ביקורתית ביחס לפוסט ולטענת התובעת בתגובותיו השפיל והכפיש אותה בפני חברי הקבוצה. 

נפסק: 'תגובית' מהווה פרסום לפי חוק איסור לשון הרע. עם זאת, לאור החשיפה הפחותה של התגוביות, החלת החוק עליהן היא מרוככת יותר. הנתבע לא חולק כי פרסום התגוביות נשוא התביעה נעשה על-ידו. אין חולק כי פרסום הדברים בתגוביות המתייחסות לפוסט בפייסבוק, בקבוצה בה חברים יותר מהצדדים עצמם, מהווה פרסום לפי סעיף 2 לחוק.

תגוביות 1ו-3 אינו מהוות לשון הרע מבחינת האדם הסביר או הקורא הסביר במרשתת. האפשרות שקורא סביר יראה בהן ככאלה העלולות לבזות את התובעת היא דחוקה ורחוקה ואיננה עומדת כנגד חשיבותו של השיח הציבורי. יש לראות בתגוביות אלה לכל היותר כהבעת דעה או ביקורת לגיטימית. להבדיל, בתגוביות 2, 4 ו-5 ניתן לראות החרפה משמעותית בביקורתיות של הנתבע כלפי התובעת. הנתבע מאשים את התובעת כי היא מציעה לאדם לעבוד בחג באופן המנוגד לחוק, תמורת תשלום הנמוך משכר המינימום ואף מכנה את התובע מפורשת כ"עבריינית" וככזו שיש לייחס לה ניצול שהוא בגדר "פשע".

אמירת אלה מהוות לשון הרע בעיני האדם הסביר. פרסום כזה, אפילו שנעשה במרשתת ואפילו תחת הסייגים המקנים בכורה לשיח הציבורי במרחב הווירטואלי, מבזה ומשפיל את התובעת ולכן מהווה הוצאת לשון הרע. אין לראות בכל אחת מהתגוביות כפרסום נפרד אשר מזכה גם בפיצוי נפרד. התגוביות אינן עומדות כל אחת לבדה, אלא שהן מהוות יחדיו חלק משיח רציף. לא חלה במקרה זה הגנת אמת בפרסום. הנתבע גם חרג מהסבירות הנדרשת לצורך התקיימות הגנת תום הלב והיא אינה יכולה לעמוד לו. בהתחשב בנסיבות המקרה יפצה הנתבע את התובע ב-6,500 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.