ת"א 55311-03-16 גלבוע נ' ווייל

כשקרניבורים עם חיוך על השפתיים פוגשים פעילה טבעונית אקטיביסטית (פסק-דין, שלום ת"א, השופט נמרוד אשכול, 21.5.2019):

העובדות: התובעת היא פעילה טבעונית מוכרת לזכויות בעלי חיים. הנתבע הוא בעליו ומנהלו של דף הפייסבוק "קרניבורים עם חיוך על השפתיים" ודוגל בצריכת מזון מן החי. ענין התביעה בארבעה פרסומים (תמונות עם כיתוב לצדן) בדף הפייסבוק שהתובעת טענה כי הם פרסומי דיבה מבזים כלפיה, שנעשו על-מנת לפגוע בה ולהפיק רווח כלכלי. כן טענה התובעת להפרת סעיפים 2(4) ו-2(6) לחוק הגנת הפרטיות. הנתבע טען, בין היתר, כי מדובר בביקורת לגיטימית על פעילותה האקטיביסטית של התובעת, באמצעות הומור וסאטירה, כי מדובר בתביעת השתקה וכי התובעת קיבלה על עצמה את תקנון קבוצת הפייסבוק עת הגיבה בעמוד.

נפסק: אין חולק כי מדובר ב"פרסום" לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע והנתבע לא הכחיש כי הוא פרסם את הדברים. התובעת היא טבעונית המוכרת בציבור ועוסקת בפעילות אקטיביסטית על-מנת לשכנע את הציבור להפסיק לצרוך מזון העשוי מבעלי חיים. התובעת היא אף ידוענית, לאחר שזכתה בתכנית "האח הגדול". כשם שהתובעת עומדת בראש ארגונים ותנועות על מנת להפיץ את האידיאולוגיה שלה, עומד הנתבע מנגד ומפרסם בדף הפייסבוק שייסד לשם כך ביקורת ציבורית סאטירית לגבי פעולות אלו, המעודדת אכילת מזון העשוי מבעלי החיים.

הנתבע טען כי דף הפייסבוק מהווה פלטפורמה להעביר את דעותיו באופן פתוח בו הבעת ביקורת מסוג זה תהיה לגיטימית ונטולת הפחדות ופעולות השתקה. אופי הדף אכן סאטירי ובתקנונו הימנו מצוינת המניעה מהגשת תביעות אודות הפרסומים העולים ממנו. מעדות התובעת עולה כי היא הגיבה בדף. יחד עם זאת, כאשר פרסום משפיל או מבזה אדם יש לבדוק את הפרסום גופו ולבחון האם הוא אכן גובל בלשון הרע. 

הפרסום הראשון מהווה הבעת דעה על התנהגות התובעת בקשר לנושא הטבעונות אותו היא מקדמת ועל פעולותיה ומעשיה הנובעות ממנו. ברור על פניו שמדובר בפוטומונטאז' שנעשה ביד גסה: תמונתה של התובעת הושתלה על גופם של שני קצבים ואין בכך משום פרסומת לבית העסק. נראה על פניו שמדובר בסאטירה ולא תמונה אמיתית של התובעת או תמונה שבאה לפגוע או לייחס לתובעת תכונות פיזיות כאלו ואחרות. אין מדובר בפרסום מבזה, אלא בהבעת דעה בנושא ציבורי שבמחלוקת.

עיון בפרסום השני מלמד שהמסר העיקרי בו הוא המחלוקת בכל הנוגע לסוגיית ההתעברות הטבעית או ההזרעה באנלוגיה בין פרות לבני אדם והשימוש בתמונה טפל לעניין זה. מקור התמונה הוא מתמונה שהציגה התובעת בעצמה בדף הפייסבוק. אין ליחס לפרסום את המשמעות הסובייקטיבית אותה מייחסת לו התובעת. אין יסוד לטענת התובעת בכל הקשור להצגתה כביכול כבהמה והמשמעות שהיא מייחסת לה. ניכר שהפרסום סאטירי המקיש מאותה השוואה בה נוקטים הטבעוניים והתובעת.

הפרסום השלישי הוא סאטירי, תוך שימוש בתמונה בה צולמה ילדה מחבקת עגל. התמונה אינה נוגעת לתובעת, אלא לבתה. אין חולק כי על גבי הפרסום לא צוינה זהותה של בתה של התובעת. מבחינה אובייקטיבית לא נראה כי הפרסום עולה בגדר לשון הרע מעצם היותו סאטירי. גם אם הפרסום היה מהווה לשון הרע לפי החוק, לנתבע עומדת הגנת תום הלב שבעיקרה הגנה על פרסום המהווה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בקשר לעניין ציבורי, או על מעשיו או דעותיו של
הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות.

בפרסום הרביעי אדם סביר לא יכול לזהות שהתובעת היא אשר מצולמת בתמונה. אין לתובעת עילה על פי החוק בנוגע לפרסום זה וזאת מבלי לגרוע מהטענות שמדובר בפרסום סאטירי שאין בכוונתו להשפיל. התובעת בחרה שלא לתבוע עבור תגובות הגולשים לפרסומים. בנוסף, לפי תקנון העמוד אין התובעת יכולה לתבוע מכוחו את הנתבע בגין התגובות לפרסומים וממילא היא אף לא פנתה בזמן אמת למנהלי העמוד בבקשה להסיר את אותם פרסומים המשפילים והמבזים
אותה לכאורה. טענות התובעת לפגיעה בפרטיותה נדחו אף הן. התובעת היא ידוענית והתמונות פורסמו על-ידה ורק לאחר פרסומן נעשה בהן השימוש נשוא התביעה. התביעה נדחתה. התובעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ש"ח.