תא"מ 66302-03-16 שטראוס נ' ליסבונה

מנהל דף פייסבוק אינו אפוטרופוס לכותב הפוסט הפוגעני ואינו צריך להגן עליו מעצמו (פסק-דין, שלום חדרה, השופטת קרן אניספלד, 28.3.2019):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא עובד רשות הטבע והגנים (רט"ג) וכיהן כמנהל הגן הלאומי נחל אלכסנדר. הנתבע הוא מורה לשל"ח שביקר בגן עם תלמידיו. עניין התביעה בפרסום שביצע הנתבע בעמוד הפייסבוק של רט"ג ובמכתב ששלח. הנתבע טען כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום וכי הפוסט שכתב הוסר לאחר מספר שעות.

נפסק: הפוסט ייחס לתובע שורה ארוכה של מעשים והתנהגויות חמורים כלפי הגן שעליו הופקד כעובד רט"ג וכלפי הציבור שזכאי להפיק הנאה מהגן. לפי קנה מידה אובייקטיבי, מדובר בפרסום שטבול כל-כולו, ראשיתו ואחריתו, בדברי לשון הרע רעים, קשים, בוטים ופוגעים. הפוסט נוסח באופן גורף לגבי מלוא ההיבטים שנוגעים לתפקוד התובע בגן ולא הוגבל לאירוע תחום בזמן או למעשה מסוים שיוחס לתובע. מכתב הנתבע מתקף את הפוסט שכתב ומראה כי הפוסט ביטא את דעתו המגובשת של הנתבע על התובע.

רכיב הפרסום מתקיים ביחס לפוסט, אותו פרסום הנתבע בדף הפייסבוק של רט"ג. הפוסט זכה לחשיפה רחבת היקף במהלך השעות בהן הוצג. רכיב הפרסום מתקיים גם במכתב. הנתבע לא חזר בו מתוכן הפרסומים, אלא דבק בהם באופן מלא. הנתבע לא הוכיח פניה קודמת כלשהי לתובע או לגורם אחר בגן ואף לא הוכיח משלוח תלונה לרט"ג בעניינים שנידונו בפוסט. הפניה האחת והיחידה שהוכחה נוגעת באופן דל לתכנים שנכללו בפוסט. חלק עיקרי של הפוסט נגוע בלשון הרע ואינו חוסה תחת הגנת אמת בפרסום.

הנתבע לא הראה שהתובע מילא את תפקידיו הנוגעים לניקיון ותחזוקת הגן באורח לא סביר, בשים לב לנתוני השטח והיקף כוח-האדם שעומד לרשותו. בהליך לא עומדות לבחינה השגות הנתבע על מדיניות רט"ג בנושאים אקולוגיים ורט"ג אינה בעלת דין בתובענה. ההשגות שמנה הנתבע היו טעונות ביסוס באמצעות חוות-דעת לשם הוכחת הגנת אמת הפרסום, אך כאלה לא הוגשו. רט"ג, מעסיקת התובע, אינה חסינה מביקורת. ביקורת היא נדבך חשוב בחברה דמוקרטית. אך יש להבחין בין ביקורת עניינית ולגיטימית לבין התלהמות פוגענית. התביעה לא כיוונה להשתקת ביקורת לגיטימית, מטרתה היתה לשים גבול לפרסום פוגע ובוטה, שעיקרו לא גופו של עניין, אלא גופו של אדם.

הפרסום מצוי ברף חומרה גבוה מבחינת לשון הרע שבו. לפרסום נחשף מספר לא ידוע של אנשים מקרב הציבור שפקדו את דף הפייסבוק. יש להתחשב בחוסר המידתיות הגורף שבו לקה הפוסט. יש להתחשב בכך שהפוסט הוסר על-ידי הנתבע לאחר 14 שעות, אך אין מדובר בחזות הכל. בעידן הרשתות החברתיות הפרסום הוא מיידי ובעל תפוצה רחבה 'און-ליין'. הפרסום במרשתת הוא פרסום המונים. העובדה שרט"ג לא פעלה להסרת הפוסט אין בה כדי לסייע לנתבע ולהפחית את הפיצוי. התובע או רט"ג אינם אפוטרופוס לנתבע ואינם צריכים להגן עליו מפני עצמו ומפני תוצאות מעשיו תוך נקיטת פעולות להסרת הפוסט. 
הנתבע יפצה את התובע ב-30,000 ₪, החזר אגרה בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪.