תא"מ 54868-07-17 חיון נ' מבורך

על אדם שבוחר לנהל קבוצת פייסבוק חלה חובה לשלוט בצדדים הטכניים של ניהול הקבוצה (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין, 16.3.2019): 

העובדות: תביעת לשון הרע. הנתבע הוא עו"ד המנהל את קבוצת הפייסבוק "שאל עורך דין - מפוטרים דיני עבודה". התובעת, גם היא עו"ד, הצטרפה לקבוצה והשיבה לשאלות גולשים. הנתבע טען כי חסם את התובעת משום שהפרה את כללי ההתנהגות בקבוצה, לאחר שמסרה את מספר הטלפון שלה לגולשים.

בפועל, הנתבע חסם את התובעת בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו ולא חסם את כניסתה לקבוצה. משכך, התובעת נותרה חברת קבוצה, אך לא יכלה לראות את הפוסטים והתגובות שכתב הנתבע בקבוצה. עניין התביעה במספר פרסומים ותגובות של הנתבע, בהן ביקש מהתובעת להפסיק ולהגיב בקבוצה כיוון שהיא מבצעת מעשים של שידול לקוחות.

נפסק: הנתבע אינו חולק על כך שבפועל חסם את התובעת בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו. הנתבע יכל לחסום את התובעת בקבוצה אולם הוא לא עשה זאת. משכך, התובעת נותרה חברה בקבוצה. היא יכלה להיכנס לקבוצה, לראות פוסטים של חברי הקבוצה ולהמשיך להגיב להם. אך לאור חסימתה על ידי הנתבע בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו, היא לא יכלה לראות את הפוסטים והתגובות הספציפיים של הנתבע בקבוצה.

הנתבע כתב על התובעת כי היא משדלת לקוחות. הוא דרש ממנה לא לפרסם את מספר הטלפון שלה והורה לה מספר פעמים להפסיק לפעול ולכתוב בקבוצה. הנתבע כתב כי התובעת מפרסמת בקבוצה למרות שהיא הורחקה ממנה. התובעת היא עו"ד. בפרט לאור מקצועה, ניתן לומר שדברי הנתבע, לעיני הקבוצה, הם מעליבים, מכפישים ומזיקים. הנתבע ייחס לתובעת ביצוע עבירה אתית. בכך הטיל דופי ביושרתה ומקצועיותה. פרסומי הנתבע נעשו בקבוצה בה היו כ-1,000 חברים, בהם עו"ד רבים. לפיכך, הפרסומים באים בגדר פרסום לשון הרע על התובעת והיה בהם כדי לפגוע בשמה הטוב בפרט כעו"ד.

היה מצופה מהנתבע להימנע מפניה אל התובעת כאמור בפרהסיה. היה מצופה ממנו ליצור עם התובעת קשר, אם טלפונית ואם בכתב, ולדרוש ממנה להפסיק לפעול בקבוצה. בהיותו בעל הקבוצה, יכל לחסום כניסתה של התובעת לקבוצה. לא ניתן לקבל את טענת הנתבע כי באותו הזמן "לא הבין במחשבים". על אדם שבוחר לנהל קבוצה מוטלת חובת זהירות כלפי פרטים שעלולים להיפגע מההתנהלות בקבוצה. מכאן האחריות והחובה לשלוט בצדדים הטכניים של ניהול הקבוצה. בנסיבות, היה מצופה מהנתבע לדעת כיצד לחסום כניסת משתמש למניעת השיח שהתנהל בקבוצה.

הנתבע לא הוכיח כי מסירת מספר הטלפון בנסיבות ובהקשר שבהם התובעת פעלה היא עבירה אתית. פעילות עורכי הדין בקבוצה מאפשרת להם לגייס לקוחות. הנתבע סרב לבקשת התובעת ונמנע מהסרת הפרסומים. סירוב זה פוגם בכנות התנהלות הנתבע ותומך בטענת התובעת, לפיה הנתבע רצה לפגוע בה. הנתבע יפצה את התובעת ב-10,000 ש"ח וכן החזר אגרה והוצאות בסך 5,000 ש"ח.