תא"מ 23600-04-18 רומנו נ' מצנקו ואח'

הפרסום בפייסבוק חוטא לאמת ואינו מהווה ביקורת צרכנית לגיטימית (פסק-דין, שלום הרצליה, השופטת יפעת אונגר ביטון, 20.2.2019):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא שותף ומנהל בשותפות "הום קרמיקה". הנתבעת 2 רכשה מוצרים שונים מהשותפות. הנתבעת 1 היא בתה של הנתבעת 2. התובע טען כי פרסום פוגעני שביצעו הנתבעות בדף הפייסבוק העסקי של השותפות נעשה בכוונה לפגוע בשותפות. הנתבעות הודו כי פרסמו יחד את ההודעה, אך טענו כי אין מדובר בלשון הרע וכן כי מדובר בתביעת השתקה (SLAPP). 

נפסק: תוכן ההודעה הוא בבחינת לשון הרע. התובע מוצג כמי שאינו מקיים את הבטחותיו והשותפות מוצגת כעסק נצלן ושרלטן. אלמנט הפרסום מתקיים אף הוא, שכן ההודעה פורסמה בדף הפייסבוק העסקי של השותפות, הפתוח לעיני כלל הציבור. נדמה כי יש בפרסום עניין ציבורי, אך הנתבעות לא הוכיחו את אמיתות הפרסום. כך למשל, טענה מהותית ומרכזית בפרסום, כי מוצרי התובע באיכות ירודה, לא הוכחה כפרסום אמת. הנתבעות לא עומדות גם בדרישת תום הלב. אין מדובר בפרסום סביר, שקול ומדוד. ההלכה הנוהגת מתירה פרסום ביקורת על בתי עסק, גם אם מדובר בביקורת שלילית. עסק המכבד עצמו מן הראוי שידע לקבל גם ביקורת שלילית. לא היה מקום להגיש את התביעה כפי שהוגשה. סכום התביעה מופרז ומוגזם ביחס לנסיבות. הנתבעת ישלמו לתובע פיצוי בסך 4,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 1,800 ש"ח.