ת"א 41505-07-15 סימן טוב נ' מור

הסטדנאפיסט גדי וילצ'רסקי יפצה שוטר שעצר אותו לבדיקת שכרות, לאחר שהשתלח בו בפייסבוק כ"נקמה" על אירועי הלילה (פסק-דין, שלום י-ם, השופטת מיקה בנקי, 11.2.2019):

העובדות: תביעת לשון הרע בגין פוסט שפרסם הנתבע בגנות התובע - שוטר שעיכב את הנתבע לצורך בדיקת שכרות. התובע הוא בלש במשטרת התנועה והנתבע הוא סטנדאפיסט (אשר המציא דמות בשם ג. וילצ'רסקי) המנהל דף פייסבוק, בו פרסם פוסט משתלח בתובע.

נפסק: הנתבע אינו חולק על פרסום הפוסט ואין מחלוקת כי הביטויים בפוסט הם בגדר לשון הרע. יש לדחות את טענת הנתבע כי התובע הפר את הוראות הדין בעניין דרישתו מהנתבע למסור דגימת שתן ומקום ביצוע הבדיקה, באופן המצדיק את דחיית התביעה מכוח הכלל לפיו 'מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה'. התובע לא ביצע כל עוולה ויש לדחות את טענותיו המשפטיות והעובדתיות של הנתבע בנקודה זו. 

הנתבע לא ביצע את הפרסום בתום לב. די בקיומן של הקללות בגוף הפוסט כדי לשלול את תום הלב. תוכן הפרסום אינו נכון והביטויים בו עולבים, מיותרים ואינם רלבנטיים או עומדים בקנה אחד ובהלימה עם העלבון שהנתבע סבר כי אירע לו. ככל שמטרת הנתבע היתה תמת לב, ניתן היה להשיגה בדרך שתפגע פחות בתובע. לא רק תוכן הפרסום, אלא גם היקפו חרג מתחום הסביר, שעה שהנתבע פרסם את הפוסט בדף הפייסבוק של דמותו, לה אלפי עוקבים. 

הנתבע לא הראה כיצד הפרסום שנעשה יכול היה להיעשות לשם הגנה על עניינו האישי הכשר, אף אם היה מוכר עניין כזה. לנתבע לא עומדת כל הגנה לפרסום לשון הרע שביצע. נסיבות המקרה מקימות תחושה ברורה כי כוונת הנתבע היתה לפגוע בתובע ו"לנקום" בו על אירועי הלילה. הפרסום נעשה כנקמה ופורקן תסכול אישי מפירושו השגוי של הנתבע את אירועי הלילה, ובמטרה לפגוע בתובע באופן אישי וממוקד. הפרסום נעשה בתפוצה רחבה והוא אף שריר וקיים גם כיום בפלטפורומות שונות. הנתבעת יפצה את התובע ב-85,000 ש"ח, בצירוף הוצאות בסך 30,000 ש"ח.