ע"ר 1701-02-17 בק נ' מועצה מקומית גבעת זאב

(פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים גליקסמן, דוידוב-מוטולה ופוליאק, 23.10.2017): ההמצאה באמצעות מערכת נט המשפט ממשיכה להעסיק את בתי המשפט.

העובדות: ערעור על החלטת רשם ביה"ד, שקבע כי יש לקבל לרישום את ערעור המשיבה [ע"ע 14972-10-16]. המערער תבע את המשיבה בביה"ד האזורי ותביעתו התקבלה באופן חלקי. שני הצדדים ערערו על פסק-הדין. המערער טען כי ערעור המשיבה הוגש באיחור ניכר. המשיבה טענה כי לא נתקבל במשרד ב"כ עותק מאושר של פסק-הדין וכי הידיעה על מתן פסק-הדין היא רק מתוך בדיקה במערכת נט המשפט במהלך הפגרה. רשם ביה"ד קבע כי לפי ההלכה העדכנית, אין לראות בצפייה במסמך במערכת נט המשפט כמסירה ולכן לא ניתן לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. מכאן הערעור.

נפסק: דין הערעור להידחות. במערכת נט המשפט רשומה כתובת דוא"ל פעילה של ב"כ המשיבה, אולם לא מצוין כי כתובת זו היא כתובת להמצאת כתבי בי-דין. ב"כ המועצה צפה בפסק-הדין באמצעות נט המשפט ביום 7.8.2016. ביום 8.8.2016 פסק-הדין הומצא לב"כ המשיבה בהודעה באתר. השאלה במקרה הנדון היא אינה אם צפייה בנט המשפט מהווה המצאה כדין [עניין עמישב - ע"ר 47788-12-15], אלא האם המצאה לתיבת הדוא"ל הפעילה של בעל הדין, עת לא מצוין במערכת כי מדובר בכתובת להמצאת כתבי בי-דין, מהווה המצאה כדין [עניין בית בלב - ע"ר 33237-03-17].

בעניין בית בלב נקבע כי ככל שפסק-הדין הומצא באמצעות "הודעה באתר", עת נשלחה ההודעה לתיבת דוא"ל פעילה, אף אם בעל הדין לא הצהיר במפורש כי כתובת הדוא"ל שמסר נועדה להמצאה כתבי בי-דין, אזי מניין הימים להגשת הליך ערעורי יחל במועד שבו נשלחה הודעת הדוא"ל לבעל הדין. כפי שנקבע, נוכח העובדה שפסק-הדין בעניין בית ולב הבהיר את ההלכה בעניין עמישב, שניתן גם היה להבינו אחרת, אין מקום להחיל את הקביעה בעניין בית ולב על מקרה זה. הערעור על קבלת הערעור לרישום נדחה.