תא"מ 5549-05-17 סיסו נ' אינטרמץ' בע"מ

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט עמית יריב, 17.9.2017): האם התובע הופלה בחברות לאתר היכרויות על רקע שמו ה"מזרחי"?

העובדות: תביעת מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. הנתבעת מפעילה את אתר ההיכרויות Alpha, המיועד "לאקדמאים וקרייריסטים".

התובע טען כי הופלה ברישום לאתר בשל שם משפחתו המזרחי (התובע "התקבל" לאתר באמצעות שני מועמדים פיקטיביים שיצר, שנתוניהם לכאורה זהים לשלו, חוץ מכך ששם משפחתם אשכנזי). הנתבעת טענה כי לרוב אינה מקבלת לאתר סטודנטים ומתמחים, למעט כאלו המועסקים בעשרת המשרדים הגדולים. 

נפסק: יש לדחות את טענת הנתבעת שהוראות החוק אינן חלות עליה, כיוון שאינה מספקת "שירות ציבורי". החוק נועד להחיל את עקרון השוויון גם על המגזר הפרטי. יש לפרש את תחולתו באופן מרחיב. את שירותי האתר ניתן לשייך לרכיב ה"תרבות" וה"בידור" בהגדרת "שירות ציבורי" בחוק. אין טעם מניח את הדעת להוציא את האתר מתחולת החוק.

האם קמות החזקות הקבועות בסעיפים 6(1) ו-(2) לחוק? השאלה הטעונה הכרעה היא האם התובע הופלה על יסוד מוצאו העדתי. מאחר שהוכחת הפליה אינה פשוטה, קובע החוק חזקות עובדתיות, שבהתקיים אחת מהן עובר הנטל לנתבע להוכיח כי לא הפלה וכי היתה סיבה לגיטימית לסירובו לספק את השירות. התובע טען כי הדרישה להצגת שמו במסגרת הרישום היא בבחינת "בירור פרטים הנוגעים לעילת ההפליה". אין אפשרות לקבל טענה זו, המהווה גישה קיצונית ובלתי סבירה המותחת את גבולות החזקה. לכן, נדחית הטענה ביחס לחזקה לפי סעיף 6(1) לחוק.

לעניין החזקה בסעיף 6(2), הציג התובע את ההבדל בתוצאות בין ניסיונותיו להתקבל כחבר עם שמו האמיתי, לבין ניסיונות הקבלה עם השמות הבדויים. אילו היה מראה התובע כי ההבדל היחיד בקורות החיים עמם נרשם לאתר היה השם הנקוב בהם, אכן הייתה מתקיימת החזקה. אלא שהתובע לא שינה רק את שמו, אלא גם פרמטרים נוספים כמו מקום העבודה ומקום הלימודים. אין ספק כי הנתבעת ממיינת את המבקשים להצטרף לאתר לפי מסלול הקריירה שלהם וסעיף 3 לחוק אינו מונה "מקום עבודה" כאחת מעילות ההפליה האחרות. לא הוכחה איזו מהחזקות הקבועות בסעיף 6 לחוק.

בהתאם לנתונים שהוצגו, הטענה לקיומה של הטיה באתר נגד אנשים ממוצא מזרחי אינה משכנעת. התובע לא הוכיח את תביעתו ודינה להידחות. אין צו להוצאות.