ת"א 8579-06-17 סמארטנט בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

(החלטה, מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת, 20.7.2017): צו מניעה זמני האוסר על בזק להשתמש בשם "סמארטנט" לשירותיה.

העובדות: בקשת סמארטנט בע"מ למתן צו מניעה זמני האוסר על בזק, המשיבה, לפרסם את שירותיה תחת השם סמארט-נט. המבקשת הוקמה בשנת 2001 ועוסקת בהקמת טכנולוגיות חכמות באינטרנט, לרבות Wi-Fi ואספקת אינטרנט במקומות ציבוריים. למבקשת סימן מסחר רשום (smartnet) משנת 2011. המבקשת מלינה על השימוש שעושה המשיבה בשם "סמארט-נט", במסגרת שירות חדש לאספקת שירותי אינטרנט "מוגנים". בזק התנגדה למתן הצו וטענה, בין היתר, כי שירותי המבקשת ממותגים באופן שונה ופונים לקהל צרכנים שונה.

נפסק: יש לקבל את הבקשה. אין חולק כי המבקשת היא בעלת סימן מסחר רשום משנת 2011. סעיף 46(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, קובע כי רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר של הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם. הפסיקה קבעה שלושה מבחנים עיקריים לצורך הכרעה בשאלת קיומו של דמיון מטעה.

המבחן הראשון והמרכזי הוא "מבחן המראה והצליל". צליל הסימן זהה לחלוטין. אשר למראה, מדובר בסימן המכיל מילה קליטה אחת בלבד, כך שספק אם ההבדל במראה הסימן ייחקק בזיכרון החזותי של אדם מהיישוב. יש לתת משקל נכבד יותר לצליל הזהה לחלוטין מאשר למראה החזותי המשתנה כפי שבזק עושה בו שימוש. כאשר מקישים בגוגל את המילה "סמארטנט", מופיעים אתרים של המבקשת ובזק תחת אותו מותג.

המבחן השני הוא "מבחן סוג הסחורות וסוג הלקוחות". נראה לכאורה כי מדובר בשירות דומה, אם לא זהה, ולמצער אותו "גדר". אין בעובדה כי השירות שניתן על-ידי המבקשת נפוץ דווקא אצל לקוחות עסקיים בכדי להגביל אותה אך ורק לכאלו. כל הציבור בעידן הנוכחי הוא צרכן אינטרנט. קשה לאבחן את ציבור צרכני האינטרנט כבעלי כושר הבחנה מפותח בתחום זה, כך שסימן המסחר המאפיין שירות זהה או דומה והמפורסם על-ידי בזק בהחלט עשוי להטעות, לגרום למבקשת נזק וימנע ממנה לרכוש לקוחות פרטיים חדשים.

המבחן השלישי הוא מבחן "יתר נסיבות העניין". אין ספק כי המסחר סמארטנט מגלם מסר רעיוני של שירות חכם בתחום האינטרנט ובזק עושה שימוש בסימן זה ובמסר הרעיוני הזהה לזה של המבקשת. יש גם להידרש לתום-ליבה של בזק, לאור מגעים בעבר לשיתוף פעולה ואף מו"מ לרכישת המבקשת. בזק ידעה, הכירה, או היה עליה להכיר את סימן המסחר של המבקשת.

אין לקבל את טענת בזק כי סמארטנט הוא שם גנרי ולצורך הבקשה לסעד זמני די בעובדה כי רישום סימן המסחר עבר את המשוכה של סעיף 8 לפקודה, המגדיר את התנאי הבסיסי לרישום סימן מסחר והוא היותו בעל אופי מבחין, כמו גם משוכת סעיף 21 לפקודה. לא ניתן להסיר מסקנה כלשהי מעצם קיומם של סימני מסחר זהים באירופה ובארה"ב. סיכויי התביעה טובים למדי וגם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. ניתן צו מניעה זמני כמפורט בבקשה.