צו מניעה נגד פיטורי עובדת בשל שיתוף קישור בפייסבוק

אולי יעניין אותך גם

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל את בקשתה של עביר רואשדה והורה לחברת מור מאר בע"מ להחזירה לעבודה (עד לסיום ההליכים בין הצדדים). רואשדה, טכנאית דימות במקצועה, הועסקה על-ידי החברה במשך כשנה וחצי. החברה מספקת שירותי הדמיות מסוג MRI באמצעות מערכות ניידות בכל הארץ.

החברה הזמינה את רואשדה לשימוע, לאחר שנודע לה כי שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה [במהלך תקופת מבצע "צוק איתן" - law.co.il] קישור אינטרנטי ובו תמונות של ילדים יהודים בתקופת השואה, לצד תמונות פלסטינים והכיתוב "Similarities between Jewish Holocaust and Palestinian Genocide". 

במהלך השימוע, הבהירה רואשדה למנכ"ל החברה כי היתה בסערת רגשות, התנצלה בפניו וציינה כי הסירה את השיתוף לאחר שהבינה כי הוא עלול לפגוע בחלק מחבריה בפייסבוק. החברה דחתה את ההתנצלות והודיעה לרואשדה על פיטוריה. עניין ההליך בבקשתה של רואשדה לקבלת צו זמני, שימנע את פיטוריה עד להכרעה בתביעה העיקרית.

השופט מירון שוורץ ציין כי בהתאם לערכי הסובלנות והזכות לחופש ביטוי, נקבעו ההוראות בחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, המעניקות הגנה לעובד, בין היתר מחמת השקפת עולמו. המעסיק, בין אם נמנה על המגזר הציבורי, על המגזר הפרטי, או בהיותו גוף "דו מהותי", מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלות אותו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו. זאת, לנוכח מעמדם ומשמעותם של עקרון השוויון ואיסור האפליה, המשקפים את העקרונות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. 

בית הדין קבע כי לא צריכה להיות מחלוקת כי הקישור אליו הפנתה רואשדה את חבריה בפייסבוק, הוא לכל היותר הבעת דעה, שאינה אלה בבחינת "השקפה" כהגדרת חוק שוויון ההזדמנויות וכי לא ניתן לקבל את טענת החברה לפיה מדובר ב"הסתה". רואשדה העבירה את הקישור לחבריה ולא יותר מכך. לא נטען כי הוסיפה אמירה משלה, וודאי לא כזו היכולה להוות קריאה למרי. ביהמ"ש ציין כי יש לזכור כי מדובר במסמך שלא נערך על-ידי רואשדה, כי אם נמצא ברשת, וכל שעשתה היה להפנות את חבריה לעיין בו. נפסק כי יש להחיל על המקרה את הוראות סעיף 2 לחוק ומכאן כי רואשדה מוגנת מפיטורים, ככל שאלו נובעים מהשקפתה. 

עוד נפסק כי אין מקום לטענת החברה בדבר נזק בלתי הפיך לאמון הציבור. הציבור אינו חלק מקבוצת החברים של רואשדה, עמם בחרה לחלוק את הקישור. נפסק כי דומה הדבר למפגש סלון עם קבוצת חברים, בו מביע כל אחד את דעתו. יש אף לדחות את טענות החברה כי רואשדה הזדהתה בפייסבוק כעובדת שלה ובכך חצתה את גבולות המרחב הפרטי {סע"ש 26396-08-14 עביר רואשדה נ' מור מאר בע"מ}.