בתי המשפט במדינות האיחוד האירופי רשאים לצוות על ספקיות אינטרנט לחסום גישת מנויים לאתרי אינטרנט המציעים תוכן פיראטי המפר זכויות יוצרים - כך לפי פסק דין חדשני של בית המשפט האירופי (ה-ECJ). לפי החלטת בית המשפט, הגם שספקיות האינטרנט הן רק "צינור" להעברת התוכן מאתרים פיראטיים, יש לראות בהן "גורם ביניים" (intermediary) לפי מבחני הדירקטיבה האירופית על זכויות יוצרים, המעורב בתהליך הטכני שכרוך בהפרת זכויות יוצרים (הגם שלא במכוון). יכולתן של ספקיות האינטרנט לישם אמצעים טכניים שימנעו, ולו חלקית, את הפגיעה בקניין הרוחני של יוצרים, מצדיקה לטעם בית המשפט לחייבן במקרים המתאימים לחסום גישה לאתרים המציעים תוכן פיראטי.
לפי פסק הדין, בתי משפט במדינות האיחוד, בבואם לשקול האם לצוות על ספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתרים המציעים תוכן מפר, צריכים לאזן בין שלוש זכויות יסוד מתנגשות:
- חופש העיסוק של הספקית וחירותה לנהל את עסקיה וקניינה ללא התערבות שלטונית;
- זכויות הקניין של בעלי זכויות היוצרים והצורך להגן על קניין זה;
- הזכות לגישה חופשית למידע ותוכן באינטרנט, שמוקנית לכל גולש.
לכן, קובע בית המשפט האירופי, ספקית אינטרנט תצא ידי חובתה לפי צו חסימה אם היא נוקטת אמצעים סבירים לביצוע החסימה שממוקדים ותפורים לנדרש, ותו לא. בית המשפט האירופי ממשיך וקובע שיש לאפשר למשתמשי אינטרנט, שהם בגדר צדדים שלישיים העלולים להיפגע מחסימה כזו, להשמיע את טענותיהם בפני בית המשפט השוקל לחייב חסימת גישה לאתרים.
בית המשפט האירופי גם מתייחס לטענה הרווחת שלפיה אמצעי חסימה כאלה אינם יעילים באופן מוחלט וניתנים לעקיפה. פסק הדין קובע שאין בכך כדי לגרוע מהמסקנה שחסימה כזו מוצדקת ומחויבת לפי הדין הקיים. נהפוך הוא, לטעם בית המשפט עובדה זו מחדדת את הצורך שמבין כל האמצעים הסבירים, הספקית (ובית המשפט) יבחרו את אלה שיאפשרו באופן האפקטיבי ביותר, לחסום משתמשים ולהניא אותם מלגשת לתוכן הפיראטי. {לעיון בפסק-הדין המלא:
UPC Telekabel Wien GmbH v. Constantin Film Verleih GmbH}.
