ת"ק 8813-11-11 דינה יונה נ' באג מולטיסיסטם בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות בית שאן, השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי): עניין התביעה בעסקת מכר, במסגרתה רכשה התובעת מהנתבעת משחק אלקטרוני בשם "Band Hero". התובעת טענה כי ניסתה להפעיל את המשחק, אך התקבלה תמונה שאינה צבעונית, משום שלא ניתן להפעיל את המשחק בקונסולת המשחקים סוני פלייסטיישן 2 (SP2). התובעת טענה כי הנתבעת לא אפשרה לה להחזיר את המשחק. הנתבעת טענה כי מכרה לתובעת מוצר מקורי, המתאים למכשיר SP2 וכי מקור התקלה בעובדה כי הקונסולה של התובעת פרוצה לצורך קריאת תקליטורים צרובים. נפסק - בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-2010, ניתן להחזיר טובין מסוג מכשיר חשמלי ואלקטרוני, כגון המוצר נשוא התביעה, כאשר פתיחת האריזה אינה נחשבת כשימוש במוצר. התנאי להחזרה הינו אי-חיבור הטובין לחשמל. במקרה דנן, התובעת פתחה את המוצר, חיברה אותו לחשמל ומשגילתה שאינו פועל, ביקשה להחזירו לנתבעת. משחובר המוצר לחשמל, לא ניתן להחזירו לנתבעת. בנוסף, מדובר במוצר אלקטרוני, הכולל דיסק הפעלה, כאשר דיסק זה ניתן לשעתוק או שכפול ובשל כך הוא נופל בגדר הטובין שהחזרתם הוגבלה לפי התקנות. בנוסף, לא חלה על הנתבעת חובה לברר מול התובעת באם ברשותה קונסולה שאינה חוקית ו/או קוראת דיסקים צרובים. התביעה נדחתה.

ת"ק 17596-10-10 לירן לביא נ' שופמיינד בע"מ ואח'

(פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, השופטת קרן אניספלד): הנתבעת 1 היא מפעילת האתר "וואלה! שופס". הנתבעת 2 מציעה באתר מוצרים שונים מתוצרת LG. התובע רכש באמצעות האתר מחשב LG, שסיפקה לו הנתבעת 2. התובע טען כי רכש את המחשב על-יסוד פרסום באתר הנתבעת 2, לפיו במחשב מותקנת קישורית סלולארית, שבפועל סופק המחשב ללא התקן כאמור. באתר וואלה הופיע מפרט של המחשב ללא קישורית סלולארית, אך במקביל הפנה האתר לאתר הנתבעת 2, שקישר לכתבה ב- Ynet אודות המחשב (שציינה כי המחשב מאפשר תקשורת סלולארית). נפסק - במחשב התובע, להבדיל במחשבים מאותו דגם שניתן לרכוש באמצעות חברות הסלולאר, לא הותקן מתאם סלולארי. הנתבעות הן "עוסק" כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, הטומן בחובו איסור כללי על הטעיה של צרכן. עיקר טענות התובע כי ההפניות באתרי הנתבעות גרמו לו להאמין שבמחשב מותקן מתאם סלולארי. בעדות התובע היה לבסס טענות אלה. מן הראוי כי הנתבעת 2 תבהיר לציבור לקוחותיה את הפערים בתכונות המחשב ויכולותיו, ברחל-בתך-הקטנה, בהתאם לטיבו של הגורם ממנו הוא נרכש. הבהרה כזו לא מצויה באתר הנתבעת 2, לא על-גבי הכתבה, לא לצד הקישור שהפנה אליה ולא בדרך אחרת. יצירת קישור באתר הנתבעת 2, לכתבה בה הודגש יתרונו של המחשב בשל קיומו של מתאם סלולארי המותקן בו, ללא הבהרה בעניין, עולה כדי הטעיה. העסקה שעל-יסודה רכש התובע את המחשב מבוטלת. הנתבעת 2 תשיב לתובע את סכום העסקה וכן הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

ת"א 27973-08-10 אבי בלומברג ואח' נ' יעקב חגי

(פסק-דין משלים, מחוזי מרכז, השופט שאול מנהיים): תביעה למתן צו מניעה קבוע, צו עשה, צו למתן חשבונות ופיצוי כספי, בעילות של גניבת עין, תיאור כוזב, גזל סוד מסחרי, הפרת סימן מסחר, הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט, בשל ייצור מכשירי פילאטיס המועתקים לכאורה מאלו שפיתח התובע וכן בשל העתקת עמודים מאתר התובעים. נפסק -

• גניבת עין - התובע לא הוכיח ברמה הנדרשת כי הטובין שלו רכשו מוניטין בציבור וכי זה התרגל לראות בשם "kassai" את ציון עסקו. משלא הוכח המוניטין של התובעים בטובין, אין צורך לבחון האם נתקיים התנאי של חשש סביר להטעייה ויש לדחות את התביעה ככל והיא מבוססת על עוולת גניבת העין.
• סימן מסחר - הסימן "Kassai" לא נרשם בישראל כסימן מסחר. סימן המסחר היחיד הרשום על שמה של התובעת 2 הוא הסימן "Balanced Body". התובעים לא הביאו כל ראיה שהנתבע עשה שימוש בסימן מסחר זה. ביחס ליתר סימני המסחר של החברה, הרי שאלו נרשמו במדינת קליפורניה ולא בישראל. התביעה נדחתה ככל שהיא מבוססת על דיני סימני המסחר.
• זכויות יוצרים - התובעים טענו כי הנתבע העתיק תוכן מהאתר kassai.co.il לאתר שהוא מפעיל בכתובת daniel-pilates.co.il. את התכנים בהם טוענים התובעים לזכויות ניתן לחלק ל-3 קבוצות: תכנים מילוליים מאתר קסאי ברשות שימוש מאתר החברה (התובעת 2), שמות סימני המסחר של החברה ותמונה.
• ביחס לתכנים בהם הטקסט המופיע בשני האתרים אינו זהה לחלוטין, הרי לרוב מדובר בטקסט המתאר את מאפייני המכשירים, מידותיהם ותוספות להם. אין מדובר בהפרה של זכויות יוצרים. מדובר בנתונים עובדתיים ולא מן הנמנע שיהיה דמיון בין הכתוב בשני התיאורים. גם ביחס לזהות בין החלוקה לעקרונות שיטת הפילאטיס אין מדובר בהפרת זכויות יוצרים, משום שנעשה שימוש ברעיון בלבד.
• בחלק מהפריטים קיימת זהות בין הטקסט באתר קסאי לזה שבאתר הנתבע. במקרה של הפריטים לגביהם נטען כי הועתקו באופן זהה, קסאי מבקש להגן על "ידע" ונתונים שברשותו ולא על "יצירה". אין מדובר ב"יצירה" הראויה להגנה מכוח חוק זכות יוצרים. לא מתקיים יסוד ה"מקוריות" הנדרש ביצירה. תיאור עובדתי של מאפייני המכשיר ותכונותיו, בדומה לתיאור בדף מידע או תווית, אינו מהווה "יצירה". אין הפרת זכויות יוצרים בתכנים אלו.
• התובעים טענו להעתקה של מילים שהן שמות המכשירים בגינם רשומים סימני מסחר בארה"ב. הטענה אינה להפרת דיני סימני המסחר, באשר אלה אינם רשומים בישראל. לנוכח ההלכה כי מילה בודדת אינה נחשבת ל"יצירה" לפי דיני זכויות יוצרים, השימוש במילים המצביעות על סימן המסחר אינן "יצירה" הראויה להגנה.
• התובעים טענו כי הנתבע העתיק לאתרו תמונת קפיצים שמקורה באתר התובעת 2, שהעניקה לתובע רשות שימוש בה באתרו. מהשוואה בין תדפיסי האתרים, עולה כי התמונה אכן זהה בשניהם. עסקינן בהעתקה וזכויות היוצרים בתמונה הופרו. לאחר שניתן סעד זמני במסגרת ההליך, לא היסס הנתבע מלהפר אותו ונדרש הליך של ביזיון בית משפט בעניין זה. זוהי נסיבה המצדיקה פסיקת פיצוי של ממש. הנתבע ישלם לתובעים 75,000 ש"ח עבור הפרה זו. 
• עשיית עושר - הנתבע העתיק באופן מודע את מוצריו של קסאי. גם אם מדובר בהעתקה מסוג "הנדסה חוזרת", הרי שהתקיים בה ה"יסוד הנוסף" הדרוש בעילת עשיית עושר. הנתבע העתיק מוצר באופן זהה מתוך כוונה לחקות את המוצר ולמכור אותו במחיר זול. בכך יצר תחרות בלתי הוגנת בינו לבין קסאי. יש להעמיד את סכום ההשבה שייפסק לזכות התובע על 150,000 ש"ח.

ת"ק 60253-10-10 נוגה פריטל נ' גוליבר תיירות בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת לימור ביבי-ממן): תביעה להשבת תשלום ששילמה התובעת לנתבעת עבור חופשה אשר לא מומשה על-ידה. נפסק - התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה כי תנאי לכריתת הסכם ההזמנה עם הנתבעת הינו אישור טלפוני באמצעות נציגיה. הנתבעת הציגה את מסך סיום ההזמנה של התובעת, בו הובהר לה מפורשות כי אישור ההזמנה יבוצע בדוא"ל ובמסרון. הנתבעת היתה רשאית לקבל את הצעת התובעת באמצעות משלוח מסרונים והודעות דוא"ל. דרך הקיבול הינה בשני האמצעים הללו ולא באחד מהם. התובעת לא קיבלה כל הודעת דוא"ל, הואיל והקישה כתובת שגויה. ביהמ"ש לא שוכנע כי הודעה כזו נשלחה על-ידי הנתבעת. הנתבעת לא הציגה כל תיעוד למשלוח הודעה כאמור ויתרה מכך, לו אמנם הכתובת היתה שגויה, הרי שהנתבעת היתה מקבלת הודעת שגיאה לפיה המשלוח לא צלח. המסרונים, ככל שנשלחו על-ידי הנתבעת, לא התקבלו במכשיר הטלפון הנייד של התובעת (עם זאת, אין תיעוד אם הקו היה חסום לקבלת שירותי תוכן). לפיכך, לא הוכח כי הנתבעת שלחה לתובעת הודעת דוא"ל ובנוסף, ככל ששלחה הודעות טקסט לתובעת, הרי שהתובעת לא קיבלה הודעות אלו. הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי שלחה לתובעת הודעת קיבול בדרך הנקובה בהסכם ההתקשרות ומשכך, כשלה מלהוכיח את קיומו של הסכם תקף בינה לתובעת. אין לחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את מלוא סכום הזמנתה, הואיל והתנהלות התובעת לקתה באשם תורם.

ת"א 1963-05-11 אווא פיננסי בע"מ ואח' נ' יעקב ארמונד מלכה

(החלטה, מחוזי ת"א - המחלקה הכלכלית, השופטת רות רונן): המשיב תבע את המבקשים ביחס לחשבון כספי שניהלו עבורו. לטענתו, פעולות המבקשים גרמו לו לנזקים והכספים שהפקיד ירדו לטמיון. המבקשים עתרו לסילוק התביעה על הסף, ממספר טעמים. נפסק - 

• המבקשים טענו כי המשיב התקשר בהסכם עם המבקשת 2 (אווא חו"ל), המפעילה פלטפורמה מקוונת למסחר בשוק ההון. ההסכם כלל תניית שיפוט זר. המשיב פתח חשבון בדרך של מילוי טופס מקוון, המופיע באתר המבקשת. בטופס זה נדרש לאשר כי קרא וכי הוא מבין ומקבל את תנאי ההסכם, שקישור אליהם מופיע באותה שורת אישור. לכן, לטענת המבקשים, יש לאכוף את תניית השיפוט הזר. המשיב טען כי תניית השיפוט הוסתרה ממנו.
• יש לקבל את גרסת המשיב ביחס לאופן בו נפתח החשבון - קרי, הוא עצמו לא היה שותף לפתיחת החשבון, אלא הפעולה נעשתה בפועל על-ידי המבקש 8, באישורו ובהסכמתו של המשיב. המשיב לא ראה את תנאי ההסכם ולא היה מודע כי קיימת בו תניית שיפוט זר.
• בנסיבות המקרה, אין די בטענות המבקשים כדי לקבוע כי המשיב היה כפוף לתניית השיפוט הזר. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי אדם החותם על הסכם, מחויב בתנאיו ומוחזק כמי שקרא את התנאים והסכים להם. אולם, הלכה זו מתייחסת למצב בו בפני הצד לחוזה הוצג מסמך כתוב והוא נדרש לחתום עליו. 
• במקרה דנן ההסכם הוא מקוון, אינטרנטי, ולא הסכם כתוב. בהסכם כזה, אקט ה"חתימה" שונה מאוד מהסכם כתוב. לאור העובדה כי מדובר בהתפתחות טכנולוגית חשובה ומשמעותית, אין מניעה ליישם את ההלכה ביחס לחתימה על מסמך כתוב, גם ל"חתימה" על מסמך מקוון, או לאישור של מסמך כזה בדרכים אחרות, כמו אקט של פתיחת חשבון.
• כדי של"חתימה" כזו תהיה המשמעות שיש לחתימה על מסמך כתוב, יש לוודא כי ה"חותם" היה מודע לתנאים עליהם חתם וכי קרא אותם. במקרה בו מתקשר אדם בהסכם מקוון שכל תנאיו גלויים בפניו, והוא מאשר את הסכמתו להם, ניתן להחיל את ההלכה.
• הנטייה תהיה לתת משנה תוקף להסכם מקוון כאשר הסכמת המתקשר בו היא אקטיבית (clickwrap), לעומת הסכמים מסוג browsewarp, המופיעים באתר אינטרנט ואינם דורשים הסכמה אקטיבית של המתקשר לתנאיהם. 
• כאשר לא כל תנאי ההסכם גלויים בפני המתקשר וכדי לראות את חלקם עליו לפנות לקישור (link) - ייתכנו נסיבות בהם התנאים המצויים בקישור יחייבו את המתקשר, וזאת כאשר מדובר בקישור ברור, שקל להגיע אליו ולהיחשף לתנאיו. הפנייה ממוחשבת למסמך נוסף היא בעייתית פחות מהפניות במסמך כתוב למסמך אחר, שכן התוכן זמין למתקשר.
• במקרה דנן, לא הוכחה הסכמת המשיב לתנאי ההסכם, משום שלא "חתם" על ההסכם ולא ביצע בעצמו את פעולת האישור הנדרשת. לא ניתן לראות את המשיב כמי שהסמיך את המבקש 8 להסכים בשמו לכל תנאי ההסכם, וודאי לא לתניית השיפוט הזר.

ת"ק 54620-02-11 טל קריגל נ' נח סוכנות לביטוח ואח'

(פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת מירב קלמפנר נבון): תביעת כספית שמקורה בהסכם ביטוח בין הצדדים. הנתבעת סירבה לשלם את סכום ההשתתפות העצמית, שכן המוסך בו ביקש התובע לתקן את רכבו הוצא מהסדר השירות עמה. התובע טען כי הסכים להתקשר בעסקה רק לאחר שהובטח לו כי יוכל לתקן את רכבו במוסך זה. נפסק - בתקופה הרלבנטית, היה המוסך הנ"ל מצוי ברשימת מוסכי ההסדר של הנתבעת. ככל שחפץ התובע להבטיח כי רכבו יתוקן רק באותו מוסך, היה עליו לעגן זאת בהסכם. משלא הוכנס תנאי זה, מחייבת לשון ההסכם, הקובעת כי התובע יהא זכאי להחזר סכום ההשתתפות העצמית ככל שיתקן את רכבו באחד ממוסכי ההסדר. הפנית התובע לרשימת מוסכי ההסדר באתר האינטרנט של הנתבעת היא לגיטימית. רשימה זו דינאמית וכך ראוי שתהיה. לא הגיונית הדרישה כי הנתבעת תעדכן את קהל לקוחותיה כל אימת שמוסך כזה או אחר יוצא מההסדר עימה. לשם כך מפנה קהל הלקוחות לאתר האינטרנט. התביעה נדחתה.

עדכון: ביום 28.11.2011 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת שולמית וסרקרוג) ערעור שהגיש התובע והורה על ביטול פסק-הדין דלעיל בנושא השבת סכום ההשתתפות העצמית. ביהמ"ש חייב את המשיבות לשלם למערער סך של 2,040 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח {רת"ק 1535-10-11 טל קריגל נ' נח אשר סוכנות לביטוח ואח'}.

ת"ק 45962-02-11 יוסי וייס נ' ר.י. רימון נהול והשקעות בע"מ

(פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופטת הלית סילש): התובע דרש כי הנתבעת תשיב לידיו את הסכום אותו שילם עבור פרסום ושיווק באינטרנט. לטענתו, הכינה לו התובעת דף מידע אינטרנטי בלבד, שאינו מקצועי ואינו תואם את המוזמן. נפסק - הצדדים התקשרו על דרך של הזמנה בכתב. הזמנה זו אינה כוללת את הנתונים להם טוען התובע. תוכנו של ההסכם הוא המשמש בסיס לבחינת השלמת התחייבויות הצדדים. הנתבעת טענה כי התובע הזמין פרסום באינטרנט לבית עסק, לרבות דף נחיתה ובו פרטי המפרסם. הנתבעת הציגה נתונים לפיה פעלה בהתאם להזמנה וכי היו כניסות של גולשים לעמוד. הנתבעת אינה "קבלן תוצאות" ומכאן כי תקוותו של התובע כי בניית האתר תביא להתקשרות עם לקוחות, אינה מקימה הצדקה לביטול ההתקשרות. לא הובהר מדוע טוען התובע כי איכות המוצר שסופק לו ירודה. אין לייחס לנתבעת קשר או אחריות להחלטת התובע לסגור את עסקו. גם הנתבעת כשלה בהתנהולתה מול התובע. הוסכם בדיעבד כי הנתבעת תעמיד לרשות התובע אתר שלם חלף דף המידע. משהוסכם על שינוי היקף השירות, היה על הנתבעת לפעול באופן סביר למימוש ההסכמות. הנתבעת כיתתה רגליה ולא פעלה בלו"ז סביר להקמת האתר. אין מקום לבטל את ההתקשרות במלואה, שכן חלק מהשירות ניתן ומאידך אין מקום לחייב התובע לשאת במלוא התמורה. הנתבעת תשיב לתובע 2,000 ש"ח.

א 2347/07 ארתור פרנק ואח' נ' אולסייל.קום בע"מ ואח'

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט יהודה פרגו): בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשים משתתפים במכירות פומביות הנערכות באתרי המשיבות 1-6, בהם מוצעים למכירה פומבית מוצרים של ספקים רבים (המשיבים 7-70). לטענת המבקשים, באתרי המכירות קיימת התערבות שיטתית בלתי הוגנת במכירות הפומביות, המתבטאת בשימוש אסור במשתתפים פיקטיביים לצורך העלאת מחירים. נטען כי ההצעות הפיקטיביות נעשות במשותף על-ידי האתרים והספקים וכי נמנע מהמבקשים ומחברי הקבוצה לרכוש את המוצרים במחיר נמוך יותר. המשיבים דוחים את הטענות ומכחישים הפעלת משתתפים פיקטיביים על-ידם או מטעמם. נפסק - 

• המכירה הפומבית האינטרנטית מתאפיינת באנונימיות של המשתתפים בה כלפי הציבור. אנונימיות זו אינה קיימת מול אתרי המכירות. גם זיהוי מלא, לרבות פרטי כרטיס אשראי, אינו יכול למנוע השתתפות אסורה או בלתי ראויה, בוודאי בזמן אמת. המבקשים לא היו מסוגלים להציג בפני ביהמ"ש ראיות ישירות על השתתפות פיקטיבית.
• אמנם אנונימיות זו יש בצידה חשש להשתתפות של גורמים שאינם משתתפים על-מנת לזכות, אולם היתרון הרב בקיומן של מכירות פומביות ובשמירה על הפרטיות והאנונימיות של המשתתפים, המניעה רבים להשתתף במכירות אלו, גובר על החשש מפני ניצול לרעה של אנונימיות זו. גם אם הייתה השתתפות כלשהי בלתי כנה, היא הייתה בשוליים ולא השפיעה על התוצאה הכוללת.
• לא עלה בידי המבקשים להוכיח את קיומם של תנאי הסף המהותיים, המצטברים והמתחייבים לצורך אישור הגשת התובענה הייצוגית. את הבקשה יש להגיש רק לאחר בדיקה, מחקר ושיקול דעת מעמיק. דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית - להידחות.
• יש לדחות את טענת המבקשים כי אם קיים חסר כלשהו בראיות שהוצגו, הוא נובע מחסר בנתונים המצויים בשליטת הנתבעים. את החסר הנטען, היו צריכים המבקשים להשלים באמצעות הגשת בקשה לגילוי ועיון במסמכים. המבקשים לא ביקשו צו כאמור, למרות ידיעתכם כי זכותם לעשות כן. כל שביקשו הוא לשמר את מסד הנתונים הקיים אצל המשיבים, אך המבקשים לא הגישו בקשה לאפשר להם לעיין במסד זה, כדי לבדוק ולבסס את הנטען על-ידם ואין להם אלא להלין על עצמם.
• המבקשים לא הוכיחו שקיימת להם עילת תביעה אישית נגד מי מהמשיבים. המבקשים לא הוכיחו כי במכירות בהן השתתפו נטל חלק משתתף פיקטיבי מטעם מי מהמשיבים וכי הייתה בכלל השתתפות כזו במטרה להעלות את מחיר המכירה או לסכל את ביצועה במחיר שאינו כדאי למשיבים.
• המבקשים צירפו טבלאות שערכו בעצמם או על-ידי ב"כ. ראוי היה שהגשת בקשה, כה חריגה ונדירה בהיקפה, תעשה רק לאחר בדיקה מדוקדקת ומחקר מעמיק, תוך היוועצות עם מומחים בדבר (בנושאים של סחר אלקטרוני, מחשוב ותכנות, סטטיסטיקה ועיבוד נתונים). הסקת מסקנות בנושאים אלו יכולה להיעשות רק על-ידי מומחים בדבר. המבקשים העתיקו בעצמם את הנתונים מאתרי המכירות והחליטו מהן האינדיקציות על-פיהן יבחנו הנתונים, מבלי שיש להם את הידע המתאים. בכך כשלו המבקשים. התוכנה, באמצעותה דגמו את הנתונים, הינה חסרה ואינה מספקת להסקת מסקנות המבקשים.
• לצורך בדיקת התוכנה, השתתפו המבקשים עצמם במאות אחדות של מכירות פומביות ללא כוונה לזכות בהן. השתתפות זו של המבקשים הייתה למעשה השתתפות פיקטיבית.
• גם לאתרי המכירות וגם לספקים היה אינטרס שלא תהיה השתתפות אסורה. השתתפות כזו, עשויה היתה לסכל את המכירה ועמה את קבלת התמורה או העמלה. אם בכל זאת - בשוליים של המכירות הפומביות - מצא מאן דהוא דרך להערים על אתרי המכירות ו/או על הספקים, אין לזקוף זאת לחובת המשיבים. תמיד תימצא דרך להערים על האתרים, ביחוד כאשר הדבר נעשה באמצעות שימוש בזהות אמיתית של בן משפחה או אדם פרטי.
• בשלב מסוים, החליטו המשיבים לנסות ולהשיג ראיות חסרות באמצעות פנייה ישירה למשיבים, על דרך "עדי מדינה". אין זה מקובל להגיש תביעה שהינה מעין "כתב אישום" נגד 70 נתבעים, ללא ראיות מבוססות ולאחר מכן לחפש את הראיות החסרות, כפי שעשו המבקשים.
• לא עלה בידי המבקשים להוכיח שבמכירות הפומביות בהן השתתפו, כך גם במכירות פומביות אחרות, נטל חלק משתתף פיקטיבי מטעם מי מהמשיבים ו/או שהיתה השתתפות כזו שגרמה נזק להם ולאחרים. נהפוך הוא, בבדיקות מדגמיות שנעשו, נמצא שבמכירות הפומביות בהן השתתפו המבקשים, כך גם במכירות אחרות אותן הם דגמו, לא הייתה השתתפות פיקטיבית מטעם מי מהמשיבים.

ת"א 23115-07-09 דרים טק בע"מ נ' למינגס הפקות

(פסק-דין, שלום תל-אביב, השופט דן מור): תביעה למתן חשבונות. בידי התובעת זכויות שידור והפצה של "סרטי מבוגרים", לרבות ברשת האינטרנט. הנתבעת מנהלת עסק להפצת סרטים כאמור, למנויים או לבודדים, באמצעות אתר אינטרנט. הצדדים התקשרו בהסכמים להפצת סרטי התובעת באתר הנתבעת והתחלקו ברווחים. לאורך תקופת ההתקשרות, עד לסיומה על-ידי הנתבעת, הייתה לתובעת גישה למסד הנתונים של הנתבעת. התובעת חוששת כי הנתבעת נמנעה מלגלות לה את מלוא היקף התקבולים מההתקשרות ומכאן התביעה. נפסק - בפרשה זו נוצרה מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים המצדיקה מתן חשבונות. בין הצדדים קמה מערכת של הרשאה ונאמנות, הנובעת מתנאי ההתקשרות ביניהם. אין מדובר ב"מסע דיג", אלא בדרישה לגיטימית לגילוי הכנסות הנתבעת מהסרטים שנמסרו לנתבעת על-ידי התובעת. התובעת הוכיחה כי היה קיים פער ממשי בין הנתונים שסיפקה לה הנתבעת לבין היקף המכירות האמיתי והנכון של סרטי התובעת. עצם מאמצי הנתבעת לכסות ולא לגלות את הנתונים, הן בסירוב למסרם והן בניסיונה למחוק מידע קודם ממסד הנתונים, מאמתים את חששות התובעת. התביעה התקבלה. הנתבעת תמסור לתובעת את כל מסד הנתונים ממסוף הטרנזילה (מסוף סליקה המיועד לאתרי אינטרנט).

פר"ק 41036-12-10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' נ' מודו בע"מ ואח'

(החלטה, מחוזי תל-אביב, השופט איתן אורנשטיין): בית המשפט אישר את מכירת הזכויות בפטנטים והמדגמים של חברת מודו בע"מ, הנמצאת בכינוס נכסים, תוך שימוש בהליך חדשני של "התמחרות מקוונת". אצל כל אחד מהמציעים הותקן מחשב המאפשר לו לצפות במסך במשרדו בהצעה שהוצעה על-ידו, מבלי שהוא רואה את הצעות מתחריו, ומאפשר לו להאמיר את הצעתו באמצעות הקשה על המקלדת במשרדו. נפסק - למיטב הידיעה, טרם נעשה שימוש ב"התמחרות מקוונת" בהליכי מימוש נכסים, בין בפירוק ובין בכינוס נכסים. קיים יתרון בשימוש בתהליך זה, במיוחד עת מדובר במציעים השוהים דרך קבע מחוץ לישראל, שעה שהנכסים אינם מן הזולים וקיים קושי לקבל הערכה או שמאות באשר לשווים, טרם המכירה. נעשו הפעולות הדרושות על-מנת להשיא את התמורה המירבית בגין העברת הזכויות בקניין רוחני. הליך המכירה נעשה באופן שיש בו למקסם את התמורה, בנקיטה בתהליך של "התמחרות מקוונת". בית המשפט משבח את כונסת הנכסים על שהשכילה למצות את מכירת הקניין הרוחני בדרך המתוארת לעיל.