(החלטה, מחוזי חיפה, השופטת תמר נאות פרי): ערר על החלטת ביהמ"ש השלום קריות מיום 23.7.2015, במסגרתה נדחתה בקשת העורר להחזרת תפוס [ה"ת 1278-06-15 מיימון נ' משטרת ישראל - רישוי עסקים מחוז צפון]. בעסקו של העורר נערך חיפוש, בחשד כי מתבצעות בו עבירות של ניהול משחקים אסורים ועוד, ובמהלכו נתפסו בו גם 11 מארזי מחשב. העורר הגיש בקשה להשבת התפוסים, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט-1969. ביהמ"ש קמא כי יש להשיב לעורר את הסכום המזומן שנתפס, אך כי יתר התפוסים יוותרו בידי המשיבה. מכאן הערר. נפסק - דין הערר להידחות. אחת הטענות שהתבררה ונדחתה בביהמ"ש קמא היא כי לפי סעיף 32(2) לפקודה, היה צורך להשיב לידי העורר את המחשבים בתוך 48 ממועד התפיסה. אין מקום לטענה. המטרה של סעיף 32(ב) הינה ליתן הגנה מיוחדת למחשב המשמש עסק, וזאת על-מנת למנוע שיבושים בפעילות העסק. האמור נועד להגן על התנהלות לגיטימית, שוטפת ושגרתית של עסקים שמוצדק להגן על פעילותם  ולמנוע ככל שניתן שיבושים, במיוחד בתקופה זו, שעה שמרבית העסקים תלויים במחשבים ובתוכנות. אלא שרציונל זה אינו יכול לחול על מחשבים שתכליתם, כולה או בעיקרה, היא משחקים אסורים או ביצוע עבירות אחרות. לפי חוות הדעת, על המחשבים לא מותקנות תוכנות רגילות שניתן היה לצפות למצוא שם, לו היו המחשבים משמשים לניהול השוטף של העסק, כגון תוכנות דוא"ל, תוכנות ניהול מלאי, הנהלת חשבונות וכיו"ב שימושים סבירים ושגרתיים. באשר להמשך התפיסה מכוח סעיף 235 לחוק העונשין: במקרה זה קיימת תשתית ראייתית לגבי כך שיש "יסוד סביר להניח"  שהתפוסים "שימשו לארגונם או עריכתם של משחק אסור". לכן, התפיסה מלכתחילה היתה מוצדקת, לאור הוראות סעיף 235(א) לחוק העונשין. האם יש הצדקה להמשיך ולהחזיק בתפוסים על-מנת שישמשו כראיה? החקירה טרם הסתיימה ורק לאחר השלמתה ניתן יהיה לבחון את עמדות הצדדים. יש הצדקה להמשיך ולהחזיק בתפוסים על-מנת למנוע עבירות דומות ובהקשר זה יש משקל דומיננטי בו הורשע העורר בעבירה זהה, תוך עשיית שימוש בציוד זהה.