(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת עפרה צ'רניאק): בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 22190-09-12]. פסק-הדין ניתן בתביעה שהגישה המשיבה, שעניינה במשלוח הודעות פרסומת לתיבת הדוא"ל שלה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשת חויבה לשלם למשיבה סך של 10,000 ש"ח וכן את הוצאותיה. בנוסף, נתבעות נוספות חויבו לשלם למשיבה 150 ש"ח עבור כל פרסום המתייחס אליהן (ההודעות שנשלחו נועדו לפרסם מוצרים ושירותים של הנתבעות הנוספות). סעיף 30א(ג) לחוק התקשורת מאפשר לשלוח דברי פרסומת גם אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים תנאים מסויימים ("התנאים"). ביהמ"ש קמא קבע כי תנאים אלו לא התקיימו. ביהמ"ש קמא לא הכריע במחלוקת אם ניתנה הסכמת המשיבה מראש למשלוח הפרסומים, אלא קבעה כי גם אם ניתנה הסכמה כזו, אין לכך משמעות מאחר ולא התקיימו התנאים האמורים. נפסק - עיון בחוק התקשורת מעלה כי התנאים האמורים חלים רק במידה ולא ניתנה הסכמת הנמען. במקרים בהם ניתנה הסכמה מפורשת של הנמען אין רלבנטיות לתנאים. לא היה מקום לקבוע שהמבקשת פעלה בניגוד להוראות סעיף 30א, מבלי להכריע תחילה בשאלה (הנתונה במחלוקת עובדתית) האם ניתנה הסכמת המשיבה מראש שיישלחו אליה הפרסומים. הערעור מתקבל. פסק-הדין שניתן מבוטל. הדיון יוחזר לביהמ"ש קמא על-מנת שיתן את פסק-דינו מחדש, מבלי להיות קשור בחלק המבוטל של פסק-הדין.