תא"מ 12631-08-09 עו"ד אילן חזני נ' דניאלה רופא ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, שלום פתח-תקווה, השופטת ניצה מימון שעשוע): הנתבעת 3 היא חברה המייעצת לעסקים קטנים, בבעלות הנתבעים 1-2. לטענת התובע, הנתבעים שלחו הודעות דואר-זבל לכתובות הדוא"ל שלו, בניגוד להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התביעה נקבה ב-5 הודעות, שנשלחו ל-3 תיבות דוא"ל של התובע וכללו הזמנה לכנס שארגנו הנתבעים ופירוט השירותים המוצעים על-ידם. נפסק - מומחה מטעם ביהמ"ש בדק את סוגיית זיהוי מקור משלוח הודעות הדוא"ל וקבע כי ההודעות נשלחו אל כתובות הדוא"ל של התובע על-ידי הנתבעים, באמצעות שרתים בארה"ב, שהעבירו אותן לשרתים בישראל. ההודעות נשלחו, כל אחת בנפרד, לשלוש כתובות הדוא"ל של התובע, על-ידי הנתבעים. עיון בתוכן ההודעות מלמד כי מדובר במכתבים פרסומיים מובהקים. ברי כי אין מדובר במפגש שמטרתו שמיעת הרצאות, אלא פודיום להצעת שירותיהם העסקיים של הנתבעים. הכיתוב ה"הגנתי" שכללו הנתבעים בשולי ההודעות, אינו אלא עלה תאנה שאין בו כדי להסוות או לטשטש את תוכנו ואופיו הפרסומי של המייל. ההודעות אינן עומדות בקריטריונים המצטברים של סעיף 30א(ג) לחוק, מאחר ואין מדובר בבקשה להסכמת הנמען לקבלת מיילים פרסומיים מהנתבעים, גרידא; אין מדובר בפניה חד פעמית (בשניים מהמקרים); וגם שאלת היות האתרים שייכים ל"בית עסק" אינה נקיה מספקות. הנתבעים 1-2 נושאים באחריות אישית. הנתבעים ישלמו לתובע 4,000 ש"ח, ישאו בחלקו של התובע בתשלום שכ"ט המומחה, בסך 3,480 ש"ח וכן ישאו בהוצאות התובע בסך 5,000 ש"ח, בהתחשב בהכפשות המיותרות שהטיחו בו לגבי זיוף ושכפול הודעות מייל.